(02/01/1919 – 10/04/1982) ( א שבט תרע”ט – יז ניסן תשמ”ב )

שלמה קול נולד בעיר לוצק, מחוז ווליניה, פולין, להוריו, שרה ויהושע. בית אביו היה מסורתי, אך לא מן האדוקים. את פרנסתו מצא האב בסחר יצוא ויבוא בענף הטקסטיל, אצל אחיו האמיד.
שלמה, הבכור במשפחה, החל לעזור לאביו עם סיום ביה”ס העממי. בשנת 1938 הצטרף שלמה לתנועת השומר הצעיר.
עם פלישת הסובייטים ב- 1939 כל תושבי המחוזות שנכבשו על ידם קיבלו באופן אוטומטי אזרחות סובייטית והנוער בגיל גיוס גויס לצבא האדום. גם שלמה לבש מדי חייל ושירת בצבא. מספר חודשים לאחר שפרצה המלחמה בין רוסיה לגרמניה (1941) הוא שוחרר יחד עם מגויסים אחרים, בגלל מוצאם “הלא אמין” בעיני הרוסים. שלמה נשלח למחנה עבודה בקווקז ולאחר כמה חודשים השתחרר ומצא עודה בבתי חרושת שהועברו מאזור החזית לעורף המרוחק.
שם, אלפי קילומטרים ממקום מוצאם, נפגשו והשתלבו דרכיהם של שלמה ושושנה. בשנת 1944 שושנה הגיעה כחיילת בצבא האדום למחוז מגוריו של שלמה. שושנה, שהשתוקקה למצוא נפש יהודיה בסביבה, התוודעה לשלושה בחורים וביניהם שלמה, בדרכה בין מחנה הצבא לבין מקום מגורי השלושה. כך נרקמו קשרי האהבה ביניהם.
הם נישאו בחשאי ב- 1944 ורק באוגוסט, עם סיום המלחמה, עברו לגור יחד. ב- 1946 עברו השניים לפולין והצטרפו לקיבוץ השומר הצעיר שהתארגן אז בשלזיה.
אז נפתחה לפניהם דרך הייסורים של הנדודים בכיוון לארץ. תחילה עברו את נתיב הבריחה לאוסטריה ולאיטליה. משם בדרכי עלייה ב’ הפליגו בספינת “כ”ג יורדי הסירה” לכיוון ארץ ישראל. בדרך התקלקל המנוע והספינה נאלצה לבקש עזרה מהצי הבריטי. תמורת העזרה, טלטלו את הספינה הרעועה במשך שבועיים על פני הים. רק ב- 12 באוגוסט 1946 הגיעה הספינה לחופי חיפה ולאחר מאבק ללא סיכוי הובלו העולים לקפריסין.
אחרי שהות של ארבעה חודשים בקפריסין, הגיעו שלמה ושושנה לעתלית, משם למחנה הסגר בקריית שמואל ובתחילת ינואר 1947 באו סוף סוף לקיבוץ.
שלמה ושושנה מצאו כאן את ביתם. המשפחה התרחבה, נולדו התאומים ציפורה ויהושע, אלי, ויאיר ודליה.
שלמה היה חבר מבוקש בכל ענפי המשק. הוא התחיל בבניין, עבד בתעשיית בלוקים ורעפים באופן עצמאי; עבד מספר שנים ברפת ובמדגה ולאחר מכן בריכוז קניות, תוך ניהול הכלבו שהלך והתרחב.
משנת 1980 עבד בכלבו באופן מלא. בתפקידים האחרונים במשך 15 שנים התגלה שלמה כאיש נוח לבריות והוכיח את יכולתו ליצור קשרי חברות, פעמיים כסדרן עבודה.
עם השנים התפתחה המשפחה ונולדו הנכדים. שלמה היא סבא אוהב ומסור ומשפחתו תזכור אותו באהבה. הקיבוץ ישמור את זכרו כאיש עמל ישר וחברי שתרם בצניעותו ובהתמדתו השקטה הרבה שנים של עמל פורה.
שלמה נפטר באופן פתאומי. יהי זכרו ברוך!