(09/06/1942 – 06/06/1967) ( כד סיון תש”ב – כז אייר תשכ”ז )

בן מיכאל ונעמי. מוותיקי קיבוץ אפיקים. נולד ביום כ”ה בסיון תש”ב (10.6.1942) בקיבוץ. הוא בא לעולם בעיצומה של מלחמת-העולם השנייה;שנות-ילדותו עברו עליו בתוך מלחמת-הקוממיות ונערותו – במערכת סיני. בהצטיינות למד בבית-הספר היסודי וסיים את לימודיו בו ולאחר-מכן למד וסיים את לימודי בית-הספר התיכון החקלאי בבית-ירח. כוחו הפיסי התבלט בספורט, אשר בו היה פעיל מאוד ושימש גם כמדריך חטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. השתייך ל”הפועל” אבל פרט לכושר זה היה עולמו מלא עשיר, שקט ומסודר ושיווי משקל הרמוני שלט בו. ביולי 1960 גויס לצה”ל ויואב עבר כמה קורסים: מ”כ, נח”ל מוצנח, קורס-קצינים – ואת כל אלה נתן בסיירת “גולני”. כמפקד-מחלקה הוטלה עליו משימה עצמאית בשעת הפשיטה על נוקייב. את אחד המוצבים הסורים איגף יואב בשקט ועד מהרה חיסל אותו מאחור – וכך נתאפשר המשך הפעולה באין מפריע. לאמיתו של דבר לא שש יואב אלי קרב. הנשק וכל אביזריו היו שנואים עליו ונפשו היתה פתוחה לטבע וליופיו. תרגיל שעלה יפה לא היה בו כדי להלהיב כשם שהדר-הטבע וכל אשר בו יכול היה לשמח את נפשו ולהעשיר אותה. בשעות-הפנאי היה נמשך לצילום וכיום נמצאים בידי המשפחה צילומים רבים ומרהיבי עין. היה נחשב לחיל טוב ולמפקד שידע את עבודתו, בצה”ל הגיע לדרגת סגן. מדי פעם היה יוצא למילואים ובין יציאה ליציאה, כשהיה בקיבוץ, היה עוסק בחקלאות. את צו-הקריאה לדגל לפני מלחמת ששת הימים קיבל בקיבוץ, כשהוא שקוע בבעיות שונות שבו וזה היה בראשית בניין משפחתו בקיבוץ, אחרי היותו לאב. אופייניים הם דבריו למחלקתו אשר נאמרו בקול שליו ובטוח: “חבר’ה, מה שאמרתי הוא כל מה שאני יודע, לא נותר לנו אלא לסמוך על כוחנו וכוח רצוננו. ואולי בעזרתו של היושב למעלה נוכל לתגבר על הבעיה הנוראית הזאת”. המחלקה נפגע כמעט כולה תוך זמן מועט. אבל הוא אירגן מספר חיילים וניסה לתקוף עמדת-אויב במרכז היעד על-ידי הסתערות חזיתית, כשהוא וחייליו חשופים לאש האויב; אז נפגע פגיעה ישירה ונפל. זה היה בקרב שנערך בגבעת-התחמושת בירושלים ביום השני לקרבות, הוא כ”ז באייר תשכ”ז (6.6.1967). הניח אישה ובן קטן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות באפיקים. ב”כנרות”, דו-ירחון של המועצה האזורית עמק הירדן, הונצח שמו. עלון לזכרו הופיע על-ידי קיבוצו. בחוברת53″ מהם” של הקיבוץ הארצי לזכר נופלי מלחמת ששת הימים הובאו תולדותיו. בספר “מאריות גברו” של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לביוגרפיה שלו וגם לתיאור קרבו האחרון. בקובץ “בדרכם”, שבהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו ומרשימותיו. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל – “גוילי אש”, כרך ד’ – הובא מעזבונו.