(01/10/1914 – 17/12/2005) ( יא תשרי תרע”ה – טז כסלו תשס”ו )

יהושע נולד בעיר לודז’ שבפולין להוריו חווה לבית מונצ’יק וזאב אריה לוריא. יהושע היה הבן הצעיר מבין שלושת אחיו. המשפחה עלתה לארץ באנייה הפולנית “בראגה” ב- 1925 והגיעה לנמל יפו. ישראל ויהושע חיו עם ההורים בעכו. יהושע למד בביה”ס הריאלי בחיפה ובכל יום נסע לחיפה ברכבת כשהילקוט והכינור בידיו.
צבי, אחיו הבכור יעץ לו לעבור לבית אלפא שם נוסדה חברת ילדים של ילדי חוץ ברובה, עם מורים מהשומר הצעיר. בקיץ 1928 הצטרף אליהם יהושע. לאחר פרעות 1929 עזבו ההורים את עכו, כמו רוב התושבים היהודים. הם עברו לנווה שאנן ויהושע הצטרף אליהם חזרה והמשיך את לימודיו ב”ריאלי”.
באמצע השנה האחרונה ללימודים באה הוראת קן השומר הצעיר שעל יהושע לעזוב את הלימודים ולצאת לקיבוץ. באחד במאי 1933 החליט גדוד הבוגרים של הקן שיהושע ושלוש בנות צריכים לצאת לקיבוץ. בלב דואב השאיר את הוריו ועזב את בית הספר להצטרף לחבריו. הם הגיעו לתל אביב ושם חיכתה עגלה עם שמואל רשקס ואיתו נסעו לחצר החולות של הקיבוץ בגבעתיים. שם הם התקבלו בשמחה והתכוננו ליום העלייה לקרקע.
העבודה הראשונה של יהושע היתה ב”חוסן”, ביח”ר לרעפים. כאשר החליטו המוסדות המיישבים על התיישבות בעמק בית שאן, נבחרו 4 חברים ויהושע ביניהם, לצאת ולזרוע את אדמת תל שוק המיועדת להתיישבות. בדצמבר 1936 בוצעה העלייה לקרקע בחומה ומגדל. הכול “דפק” כהלכה. היה יום יפה להפליא, ממש יום אביב. לפנות ערב הסתיימה המלאכה פרט לצריף אחד שהוקם למחרת. הפרוז’קטור האיר את הסביבה והערבים הופתעו לראות את המבנה והאור. אז חיבר יהושע את שיר הטרקטוריסטים שמושר עד היום בפי דור ההמשך.
יהושע נישא לרחל ולמשפחה נולדו שני ילדים.
עבודתו של יהושע קיבלה תפנית עם הגעת בני נוער, ניצולי שואה לקיבוץ. יהושע החל לעבוד כמחנך קבוצת “להבה” ואחריה קבוצת “תומר”. לימים יצא ללימודים גבוהים וסיים תואר ראשון בהיסטוריה וכמוסמך לייעוץ באוניברסיטת חיפה. עבודת המחקר שלו היתה על תנועת הלוולרים במלחמת האזרחים האנגלית במאה ה- 17.
גולת הכותרת של עבודתו וחייו היתה בשימור, לימוד והנצחה של מפעל ההתיישבות של “חומה ומגדל”. יהושע כתב עוד ספרים, ניגן והיה הרוח החיה בחינוך המוזיקלי בקיבוץ.
יהושע השאיר אחריו את אשתו, ילדיו ונכדיו. יהי זכרו ברוך!