(03/07/1910 – 24/06/1935) ( כו סיון תר”ע – כג סיון תרצ”ה )

צבי לוקה נולד בלבוב בשנת 1910 בבית יהודי דתי, ציוני לאומי. מביתו זה הביא עמו, לוקה, את האהבה לעם ולשפת היידיש שהיתה כה קרובה ללבו.
טבעי הדבר כי בהגיעו לגיל בית הספר התיכון, הכניסוהו הוריו לגימנסיה היהודית ומשם מצא בשנת 1925 את דרכו ל”השומר הצעיר”.
בקבוצה החינוכית “נמר” מצא מיד את מקומו כאחד החברים המסורים והנאמנים. בשנת 1927 היה בין ראשוני המדריכים שיצאו מקבוצתו. מכאן ואילך הלך ועשה חייל בתנועה: ראש קבוצה, ראש גדוד, מנהל מושבת קיץ, מארגן גדוד חדש, פעולות תרבות וצופיות – שרשרת ארוכה של פעולות בקן לבוב.
בינתיים הספיק גם לסיים (1930) את לימודיו בבי”ס התיכון ועם סיום עבודתו בקן, לאחר מכן, עלתה לפניו בעיית ההכשרה לקראת עתידו בארץ. כאן בחר בדרך בלתי שגרתית. בזמן שכולם הלכו לפלוגות הכשרה או ללמוד אצל בעלי מלאכה שונים, לוקה החליט ללמוד חלבנות – מקצוע הקשור יותר לחקלאות. הוא למד בחווה לייצור חלק של א.י.ק.א. אשר היתה באזור ז’אביה בדרום מזרח גליציה ומצא את סיפוקו המלא בעבודה זו.
אך לא ניתן לו להמשיך שם לאורך זמן. שוב הוא נקרא לתנועה, אחרי המשבר הגדול שעברה התנועה בגלל “הסטייה השמאלנית” (1933) ונשלח לשקם את הריסות קן טרנופול והסביבה.
לאחר ביצוע המשימה הזאת היה בין אלה שהקימו את מחלקת ההנהגה הראשית במערב גליציה, קרקוב ושם נשאר עד סמוך לעלייתו.
בסוף 1934 לוקה עלה אצרה. לא קלים היו חבלי קליטתו. היה בין הראשונים בקיבוץ שנשלחו מרמת גן לעמק. רבות היו תלאותיו בהסתגלות אל אקלים הארץ וחיי העבודה הקשים.
בעת פרוץ מגפת הטיפוס בקיץ הקטלני של שנת 1935 חלה גם לוקה במחלה זו. גופו העדין והרך לא עמד במחלה הנוראה והוא נפטר ביוני 1935.
לוקה היה המת הראשון של קיבוץ תל עמל. יהי זכרו ברוך!