(08/12/1915 – 10/03/1998) ( – יב אדר תשנ”ח )

ראובן נולד בעיר קטנה ליד לובלין בחנוכה 1915. הוא היה השישי במשפחתו בת שבעת הילדים.
בגיל צעיר מאוד למד ב”חדר”. אביו היה אדם דתי מאוד וסרב לשלוח אותו לבי”ס פולני. בגיל 12 הפסיק ללמוד כי לא היה כסף למשפחתו. בתקופה מאוחרת יותר עברה המשפחה לוורשה למטרות פרנסה. יחד עם הוריו ואחיו התחיל לעבוד וללמוד בכוחות עצמו.
ראובן הצטרף לתנועת נוער “החלוץ הצעיר”. הוא היה מדריך והמשיך בהדרכה עד יציאתו להכשרה בווילנה. בהכשרה מלאו לו עשרים ובתוך ארבע שנות הכשרה עלה ארצה בעלייה ב’, בלתי לגלית, באנייה “קולורדו”. ההפלגה נמשכה כחודש.
הזמן, ימי המנדט הבריטי בארץ. בשנת 1939 נתפסו העולים והיו במעצר. כעבור כמה שבועות חולקו לקבוצות. הקבוצה של ראובן הגיעה לשדה נחום. למחרת בואם פרצה מלחמת העולם השנייה.
ראובן הכיר את רחל, אשתו לעתיד, בקיבוץ שדה נחום ויחד הם הקימו משפחה. ראובן מילא תפקידים כל השנים ועבד בחקלאות. יחד טיפחו בית וגינה וקשרים חברתיים. אחרי הרבה שנים עברה המשפחה לקיבוץ ניר דוד (תל עמל) והתקבלו פה כחברים מהשורה, עבדו ונהנו מחברת המבוגרים במועדון ובחוגים. הם שמרו על קשר עם המשפחה וראובן זכה לנינים והיה מאושר כשבאו לבקרו.
בגיל 83, בשנה האחרונה לחייו כבר היה קשה. החושים נחלשו יותר ויותר והגוף בגד בו. הזריזות והחריצות נשארו מאחור. היה לו קשה להשלים עם המצב. השהות בבית בריאות לא היו בשבילו, אבל הוא השתכנע והרגיש שעושים כל דבר כדי להקל עליו, ובאמת הטיפול בו היה מסור ואוהב.
ראובן היה איש פעיל נמרץ ודייקן, לא שוכח אף אחד מבני המשפחה במתנות וביחס והיה אדם מסודר.
כשרחל נפטרה היה לו קשה מאוד לבד. הבנות דאגו לבוא ולבקר ולשמח אותו כמה שאפשר.
בשבועות האחרונים כבר לא היה לגמרי צלול אך תמיד שמח לביקורי המשפחה.
יהי זכרו ברוך!