(25/07/1913 – 07/02/1997) ( כ תמוז תרע”ג – ל שבט תשנ”ז )
שלמה (גרזובסקי) גור נולד ביולי 1913 באומן שבאוקראינה. סבו היה בעל אחוזות וכפרים וטטרים רבים עבדו למענו. הסבא היה רחוק מיהדות ובקושי ידע מה זה יום כיפור. סטלין הוציא בזמנו פקודה לעצרו. המשפחה הצליחה לברוח בדרכים שונות לרומניה ומשם עלה לארץ ישראל בשנת 1930. הוא למד חקלאות בבית הספר “מקווה ישראל” ויחד עם חבריו ייסד את תנועת השומר הצעיר בארץ ואת קיבוץ תל עמל בעמק בית שאן.
שלמה גור – האיש מאחורי “החומה והמגדל” – בשנת 1936 נמנה עם מייסדי קיבוץ ניר דוד (תל-עמל). במהלך מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט הגה ותכנן את רעיון “חומה ומגדל” להקמה מהירה של יישובים חקלאיים יהודיים מוגנים.
בעיית המחסור במים העסיקה את שלמה עוד בתקופת חומה ומגדל בישבו בעמק בית שאן. במהלך העליות על הקרקע, בסיורים עם הרצפלד, אבידר ולעתים אפילו בן גוריון, הלך והתגבש אצלו “חיידק” בעיות המים שהוביל בזמנו לרעיון “המוביל הארצי”. שלמה דחק את הרעיון בכיוון של הבאת המים לנגב. תכניותיו זכו לתמיכה נלהבת של מומחה אמריקאי לבעיות המים באזור. שלמה נסע להשתלמות בהידרולוגיה בארה”ב ובחזרתו ארצה נקרא ל”הגנה”. בשנת 1939 הוטלה עליו משימה לתכנן את תוואי גדר הצפון על גבול הלבנון. הוא חזר לקיבוץ לזמן קצר ושוב נקרא לרכז את תכניות ההתבצרות של היישוב ובעיקר של ירושלים בתקופת התגברות פעולות האיבה של הערבים.
עם סיום מלה”ע השנייה יצא שוב לארה”ב להשתלמות בסיוע נשיא ההסתדרות הציונית באמריקה. באחד הבקרים בסוכנות נפגש עם קפלן שהודיע לו כי עליו לקצר את השתלמותו ולשוב בהקדם לארץ. הסתבר כי הטילו עליו את הקמת המחלקה למחקר מדעי בטחוני של ההגנה. בהתחלה פעלה המחלקה מדירתו ולאחר מכן הוקם מחנה צריפים וכ- 40 חוקרים שעסקו באינטנסיביות בהעשרת צה”ל באמצעי לחימה. בהמשך הפכה המחלקה לחיל המדע של צה”ל “חמד”. שלמה פיקד על היחידה עד 1952 וסיים בדרגת סגן אלוף.
שלמה היה ממתכנני מוביל המים הארצי, “גדר הצפון” ושיטת ההגנה המוכרת כ”חומה ומגדל”. הוא היה מפקד חיל המדע בצה”ל ואחראי על פרויקטים גדולים מאז שנות השלושים. שלמה פיתח שיטות הגנה בתקופת המרד הערבי וסייע לתכנית המיפוי במבט מעל הגגות וההתבצרות של ישובים ברחבי הארץ, כולל ירושלים העתיקה וגדר הצפון.
הוא עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב, שם עבד במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי.
בהמשך הקים משרד לפיקוח בנייה, והיה מעורב במיזמי בנייה גדולים, ובהם הקמת קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, בית החולים הדסה עין כרם משכן הכנסת ובית עיריית תל אביב-יפו. הוא נמנה עם החשודים בפרשת תל גיבורים. הוא הועמד לדין באשמת תיווך לשוחד ונמצא זכאי.
בשנות ה-80 תמך בקידומו של מיזם “התעלה הצפונית”, שתקשר בין הים התיכון לים המלח, כחלופה לתעלת הימים הדרומית.
שלמה היה נשוי להנקה ולהם שתי בנות, דנה וגלי. שלמה ואשתו הנקה ביקשו להיקבר בקיבוץ ניר דוד (תל עמל).
יהי זכרו ברוך!
