(17/08/1919 – 14/09/2010) ( כא אב תרע”ט – ו תשרי תשע”א )

שרה רוסטקר נולדה בכפר קטן, זרוז’ן, פולין. בהיותה בת 5 עברה המשפחה לאוסטרולנקה. אביה הקים מחלבה והמשפחה התפרנסה מייצור מוצרי חלב. שרה היתה הבת הבכורה, בת למרדכי ואיטה רוסטקר ולה שבעה אחים ואחיות צעירים ממנה. היתה לה ילדות מלאת שמחה. בבית הספר הכירה שליחים מהשומר הצעיר והצטרפה לתנועה. בת 18 החליטה לצאת להכשרה ברובנו והיתה הבחורה הראשונה שהגיעה להכשרה. שם פגשה את זאב, בעלה לעתיד. בשנת 1939 עם פרוץ המלחמה הספיקה שרה לבקר את משפחתה ואף פגשה את אחותה התינוקת שנולדה בהיותה בהכשרה. המלחמה פרצה, שרה וזאב ברחו לליטא וב- 1941 המשיכו בבריחתם לאוזבקיסטאן, שם הוכשרה שרה כאחות בבית חולים וזאב הצטרף לצבא הרוסי. עם סיום המלחמה נודע להם כי משפחותיהם נספו בשואה והם החלו בנדודים ארצה. מאוחר יותר התברר כי לשרה נותר אח אחד ולזאב אחות אחת. הם הבריחו את הגבול לבלגיה. בתם הבכורה נולדה שם. מבלגיה יצאו באניית המעפילים “תיאודור הרצל” ארצה. בנמל חיפה נתפסו על ידי הבריטים והועברו למחנה המעצר בקפריסין שם שהו כחצי שנה עד יום ההולדת של המלכה, יום בו הורשו לעלות ארצה. שרה וזאב נקלטו בתל עמל ונולדו להם עוד שני ילדים.
בקיבוץ עבדה שרה שנים רבות כאחות במרפאה ולאחר מכן נהייתה קוסמטיקאית והתמידה בעבודתה עד היותה בת 89. עבודה זו של עידון ויופי שִֹמחה אותה מאוד והיא שמרה תמיד על הופעה מטופחת ועל מאור פנים.
תפקידיה בקיבוץ היו: סדרנית עבודה, ריכוז ועדת חברים, ועדת עבודה.
שרה השאירה אחריה שלושה ילדים, ארבע נכדות ושני נכדים.
יהי זכרה ברוך!