(20/08/1939 – 06/04/1994) ( ה אלול תרע”ט – כה ניסן תשנ”ד )

אילנה נולדה בקיבוץ תל עמל להוריה, סלה ופרץ מרחב. ההורים נפרדו כשהיתה בת חמש ופרץ עבר לקיבוץ בית זרע, שם התחתן ונולדה בתו השנייה. אילנה היתה בין הבנים הראשונים בקיבוץ. בני הקיבוץ בשנים הראשונות היו מעין שפני ניסיון בחינוך הקיבוצי וזכו ליחס מפנק ומיוחד. אילנה היתה תלמידה טובה מאוד ואהבה ללמוד למרות הניתוק מבית ההורים. אז גם גילתה את אהבתה לציור. היא היתה מדריכה בתנועת השומר הצעיר וזו היתה עבורה חוויה מיוחדת במינה. בשנת 1958 התגייסה לצה”ל ושירתה בחיל השריון, שם הכירה את איתן, בעלה לעתיד. לאחר הצבא נסעה ללונדון לפגוש את אחותה ואת אביה שהיה בשליחות. לאחר השחרור עברה עם איתן לקיבוץ עין המפרץ ושם נישאו ונולדה להם בתם הבכורה. בשנת 1965 היתה המשפחה שנה אחת בקיבוץ גבולות במסגרת שנת שירות ואז חזרה לתל עמל. לאילנה ולאיתן נולדו חמש בנות. אילנה עבדה בחינוך המיוחד כמורה מסייעת ולאחר שהשלימה תואר ראשון בסמינר הקיבוצים עברה לעבוד באגודת “ניצן” כמנחת מורות בחינוך המיוחד וכמאבחנת ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
אילנה גילתה את כיף הסבתאות עם הולדת נכדיה, היא אהבה לצייר, לבשל ולטייל ומלאה תפקידים רבים בקיבוץ, ביניהם מזכירת הקיבוץ.
אילנה חרדה לעתיד הקיבוץ ולא נרתעה מלהתמודד מול אמונתה. בכל אלה שילבה רגישות וחוכמה, אומץ לב וחריצות.
אילנה נהרגה בפיגוע בעפולה בשנות האינתיפאדה השנייה.
יהי זכרה ברוך!