(20/08/1912 – 13/05/1945) ( ז אלול תרע”ב – א סיון תש”ה )

סבינקה שפנוב לבית פרישווסר, נולדה באוגוסט 1912 בעיר זבאראז’, גליציה, פולין. שם חיתה עד עלותה ארצה. הוריה, בטי ונחום עסקו במסחר כדרך רוב יהודי פולין. כל ילדי המשפחה, חמישה במספר, פרט לסבינקה, נספו בשואה יחד עם ההורים.
סבינקה למדה בבי”ס עממי ואחר כך בביה”ס העברי בעיר. בהיותה בלבוב מאוחר יותר, למדה בסמינר העברי למורים במשך שנתיים. בשנת 1927 היא הצטרפה לתנועת השומר הצעיר והיתה פעילה בקן, שם היתה ראש קבוצה וחברה פעילה בהנהגת הקן. בשנת 1932 יצאה להכשרה חלוצית בלבוב בפלוגת השוה”צ, עבדה שם כשנה לקראת עלייתה ארצה כחברת קיבוץ “מסד” שהתקשר עם קיבוץ תל עמל.
סבינקה עלתה ארצה ב- 24.12.34 ומיד הצטרפה לקיבוץ תל עמל. תחילה ברמת גן ואחר כך בבית אלפא. בשנים 1936-1935 ניהלה בהצלחה את מחסן הבגדים של הקיבוץ בתנאים הקשים של פיזורו לפלוגותיו השונות.
עם הולדת הילדים הראשונים בקיבוץ נשלחה סבינקה על ידי הקיבוץ להשתלם בטיפול בתינוקות וקיבלה את הכשרתה בביה”ח עפולה. סבינקה היתה מטפלת התינוקות המקצועית הראשונה בקיבוץ וטיפלה בקבוצות רבות של תינוקות. היא הצטיינה בגישה חינוכית לילדים ועוד משחר נעוריה גילתה עניין בחינוך.
בבואה לקיבוץ נישאה ליהודה (ליבק) שפנוב. ליבק נהרג בשדות תל עמל מכדור מרצחים כאשר סבינקה היתה בחודש התשיעי להריונה. בחודש דצמבר 1937 נולדה בתם, יהודית. סבינקה טיפלה בבתה האהובה במסירות עד יום מותה.
סבינקה היתה אישיות משכילה, נעימת הליכות, תמיד בעלת ארשת של רעננות, בהירת מבט ונאה. חיתוך דיבורה ברור ומשכנע, בעלת כושר התמצאות ותושייה וחוש ריאלי לחיים. בתכונות אלה היא תרמה רבות לקיבוץ וחברי הקיבוץ העריכו את יכולתה הרבה, בעיקר בתחום מקצועה. הם רחשו לה אמון והערכה.
פעילותה של סבינקה היתה בעיקר בשטח החינוכי ובמשך שנים שימשה כחברה בוועדת החינוך והשקיעה את כל מרצה בגידול תינוקות הקיבוץ.
בשנת חייה האחרונה חלתה במחלה ממארת שהכריעה אותה ביום 13 בחודש מאי 1945.
יהי זכרה ברוך!