(09/04/1907 – 29/07/1982) ( כה ניסן תרס”ז – ט אב תשמ”ב )

דברים על קברה / נחמה גנוסר
ברטה יקרה,
נאספנו הנה, אוהבייך ומוקירייך, לחלוק לך כבוד אחרון.
נשאת בגורל מחלה מרה שנים רבות, כשהאהבה והרעות בינך ובין שלמה יבל”א מחזקת אותם במאבקך האמיץ על החיים.
בעיצומה של מלחמה טרגית, שבה לחם גם נכדך האוהב והאהוב, נפרדים אנו ממך, ברטה.
הרבה שנים חיית בתוכנו כאדם עובד ויוצר, מקובל ובעל הליכות נעימות וסבר פנים חכם ופתוח. אחר כך באו שנות המלחמה הקשה כשאת ממשיכה את חייך בביתך הקטן, ללא מרירות וללא הכבדה על אישך המסור ועל בני משפחתך.
מעט על תולדותיה של ברטה סיפר לי דוד:
ברטה לבית האן, נולדה בשנת 1907 בעיר דש בטרנסילבניה. אביה היה בין מייסדי המפלגה הסוציאליסטית (ס”ד) בעיר ועבד בבית הדפוס של עיתונה. ב- 1912 עקרה המשפחה לבודפשט, בירת הונגריה. כשברטה היתה בת 13 חלתה אמה במחלה אנושה ועליה הוטל לדאוג לבית ולטפל בשלושת אחיה ובאחותה.
ב- 1931 נישאה לשלמה וכעבור ארבע שנים נולד דוד. ב- 1942 נשלח שלמה למחנה עבודה ע”י ההונגרים. ההורים נספו באושוויץ והוטל על ברטה לשאת לבדה בקיום המשפחה.
בחכמה ובאומץ נאבקה כדי להישאר בחיים ולהציל את חיי בנה בגטו וממצעד המוות הנודע לשמצה. היא דאגה להדריך את דוד כיצד לברוח ולהינצל והצליחה לברוח גם היא. “תשע פעמים תפסו אותי הגרמנים ותשע פעמים ברחתי”, סיפרה לי פעם אשה זו שנראתה כה שברירית ומעודנת.
דוד, שהצטרף בגיל 10 ל”השומר הצעיר” עלה ארצה בברכת הוריו ב- 1945, תוך סיכון והברחת גבולות. אחרי המהפכה בהונגריה, ב- 1957 הצטרפו אליו ההורים לקיבוצנו. (שלושת האחים של ברטה נשארו בהונגריה; אחותה חיתה בגרמניה ושם נפטרה).
קליטתם של ברטה ושלמה היתה קלה והם היו בינינו כחברים, ולא כהורי חבר. כך עברו אחת עשרה שנים שבהן זכו לאושר משפחתי, לנחת מנכדיהם ולאהבת חברי הקיבוץ.
בשנת 1969 אחרי מחלה וניתוח שלא הצליח, נעקרה ברטה מחייה הפעילים בקיבוץ ומאז המשיכה לחיות בביתה הקטן והחמים, בטיפולו המסור של שלמה עד יום מותה. בביקורינו אצלם חשנו באווירת האהבה, המסירות והתרבות שאפפו את בני הזוג. במאור פנים, בהתעניינות בזולת, היתה ברטה מקבלת כל ביקור ומעולם לא שמעתיה מתמרמרת על גורלה. עם כל ניתוקה, ידעה הרבה על המתרחש סביבה והגיבה כשהיא מבטאת את דעותיה בעברית שוטפת, תוך השתקפות רמתה ההשכלתית. גם במחלתה נשארה מעודנת בכל הליכותיה, מקרינה חום ויחס אנושי לבבי. תהיה זו נחמתו של שלמה והמשפחה שערכיה וקווי אופיה האציל של ברטה ז”ל ימשיכו לחיות שזורים בשלשלת הצאצאים. יספרו דוד ואורה לילדיהם ולנכדיהם לעתיד על סבתא ברטה שלא שבעה די הנאה מפריחתם. תהיה עמידתה האמיצה במבחן קשה, שמעטים עומדים בו למופת ולדוגמה לה.
יהי זכרך ברוך, ברטה היקרה!