(12/04/1933 – 24/03/1977) ( טז ניסן תרצ”ג – ה ניסן תשל”ז )

חיים נולד להוריו לודביקה ויעקב, משפחה יהודית מיוצאי פולין שהיגרה לפריס ועסקה במלאכה. במשפחה היו שישה ילדים וחיים הבן הבכור.
עם פרוץ המלחמה גויס האב לצבא הצרפתי ועם תבוסת צרפת נשבה ושוחרר ואז החל לנדוד עם משפחתו דרומה, לסביבות וישי. שם דאג האב לשכן את משפחתו בכפר נידח כאשר הסכנה מרחפת תמיד על ראשם.
לרוע מזלם דווקא על סף השחרור נפל האב בידי מתנקש צרפתי. הילדים הועברו למוסד יתומים ליד פריז. חיים טיפל שם באחיו במסירות. האם חלתה בינתיים ואושפזה. האחיות ניצלו אף הן ומצאו מקלט במנזרים. רק כעבור שנתיים השתחררו מהשפעת הנצרות.
חיים עובר תקופות קשות, אך לימודים היו משאת נפשו. לאחר המלחמה הוא גויס לצבא צרפת באלג’יר, שם הוא נתקל באנטישמיות. מכאן ואילך הוא מגלה את זהותו היהודית ומנסה להקים לעצמו משפחה. נולד בנו, עמנואל.
בסופו של דבר הוא מגיע ארצה עם בנו בשנת 1973 ונקשר לחיי קיבוץ בבית אלפא שם מצא קרובי משפחה. כאן החל להתעניין בארכיאולוגיה וכך נוצר אצלו אוסף נדיר של ממצאים שליקט במו ידיו. ליבו היה פתוח לשטחי לימוד ומחקר שונים. הייתה בו מרוח היצירה האינטלקטואלית.
לאחר שנתיים קשר את גורלו עם דבורה כרמל, חברת ניר דוד ועבר לקיבוצנו. כאן נולד בנו, חן אולם הוא לא זכה ליהנות מבנו זה, כי בטרם עת נפטר ממחלה קשה.
יהי זכרו ברוך!