(30/11/1914 – 21/11/1974) ( יב כסלו תרע”ה – ז כסלו תשל”ה )

יעקב נולד בעיר וורושילובקה שברוסיה להוריו חיים ולאה.
בשנת 1925 עלה יחד עם הוריו והתגורר אתם בבאר טוביה ובחיפה. הוא למד בביה”ס העממי בחיפה ובביה”ס המקצועי-תיכוני שליד הטכניון. היה תלמיד מצטיין ובעל מקצוע מובהק במכונאות, חרטות ומסגרות.
יעקב היה בין מייסדי קן חיפה של השומר הצעיר משנת 1931, עם היווסד התנועה בארץ וכחבר גדוד א’ של התנועה הגיע לקיבוץ הארצישראלי א’ – אחר כך תל עמל – בשכונת בורוכוב, ב- 1933. בראשיתו של הקיבוץ הצעיר עבד יעקב במסגרות בעבודות חוץ והיה בין מייסדי המסגרייה שהקיבוץ הקים ברמת גן. עם ראשית הפעילות בעמק בית שאן, לקראת ההתיישבות, נטל יעקב חלק בעיבוד שטחי העמק בשרות הקק”ל.
עם עלות הקיבוץ על הקרקע, ייסד את המוסך ומאז המשיך לעבוד בו עד יומו האחרון. עם זאת היה יעקב, במשך שנים, מעובדי הפלחה המומחים ומבוני משק המכונות של הקיבוץ.
יעקב היה מעורה במשק ובחברה ושירת את הקיבוץ בתבונת כפיים ובמסירות. הוא ידע לעבוד מתוך הבנה הדדית עם צעירים ומבוגרים ובמשך כל השנים היה למחנך ומדריך בעבודת המכונאות.
יעקב נישא ליונה ולהם שלושה בנים. יעקב ויונה שכלו את בנם, אהוד, במלחמת ששת הימים.
יעקב נפטר לאחר מחלה קצרה.
יהי זכרו ברוך!