(15/12/1946 – 07/06/1967) ( כב כסלו תש”ז – כח אייר תשכ”ז )

אהוד רפמן, בנם של יונה ויעקב ואח ליעל ולדודו נולד בקיבוץ ניר דוד (תל עמל). הוא גדל מילד לנער ומנער לאיש. כאן סיים את בית הספר היסודי בהצלחה, כשהוא בין טובי התלמידים. כבר בגיל צעיר נתגלה בו כישרון הציור שבמרוצת הזמן הפך להיות תחביבו. בין ילדי קבוצתו, קבוצת “עומר” הוא המבוגר ביותר וכשמו כן הוא – אהוד ביותר.
את לימודיו המשיך בביה”ס התיכון, המוסד החינוכי “גלבוע”. גם כאן הצטיין בגישתו הרצינית ללימודים ולחברה. בתחביב הציור שלו היה עוסק גם מעבר לשעות הלימוד ובחוג לציור במוסד. הוא התקבל והתחבב על כולם בשל טוהר ליבו ויושר דרכו.
בחייו היה עליז ושמח. שמחתו גאתה וסחפה את חבריו. שמחת חייו הורגשה במופעים הרבים בהם הוא מילא תפקידים ראשיים על הבמה.
משסיים את לימודיו במוסד החינוכי ועד לשעת גיוסו לצה”ל השקיע אהוד את כל מרצו בענף הבקר, לו הקדיש עבודת גמר רחבת היקף לסיום י”ב שנות לימודים.
עם גיוסו לצה”ל התנדב תחילה לחיל האוויר ולקומנדו הימי. אמנם כושרו הגופני היה קרבי במלואו, אך פה ושם חסרו כמה פרטים קטנים והיחידות סירבו לקבלו. אהוד לא התייאש. תחנתו הבאה היתה שוב יחידה קרבית מעולה: סיירת גולני. במסגרת זו סיים את קורס המ”כים ונתמנה למדריך בביה”ס למ”כים. עם חניכיו, בראש מחלקתו יצא אהוד לקרב ממנו לא שב. בערבו של יום ד’ ה- 7 ביוני, הוא נפל מכדורי האויב.
למחרת היום הובא לקבורה בבית העלמין הצבאי שבנהריה כשעל המצבה כתוב: אהוד רפמן 973461 נפל בקרב. בן עשרים שנה ושישה ירחים היה בנפלו.
יהי זכרו ברוך!