(07/03/1910 – 03/05/1997) ( כו אדרא תר”ע – כו ניסן תשנ”ז )
בולק נולד להוריו, ליאון ושרלוטה פדרבוש בלבוב, פולין.
בבית היו שני אחים ואחות צעירה. הוא למד בבית ספר “מיצ’קיביצ’ה” על שמו של הסופר הפולני הידוע. שנות ילדותו עברו בלבוב כאשר גליציה היתה תחת השלטון האוסטרו-הונגרי. לאביו היתה חוות סוסים גדולה והפרנסה היתה טובה עד שהאב נפטר ובולק הוא ילד בן 12. כל עול הבית נפל עליו והוא התחיל לעבוד אצל דודו.
בערבים היה נוהג ללכת למועדון ספורט יהודי “דרור”. חוש ההומור שלו עמד לו במצבים קשים, במלחמה וכאשר איבד את משפחתו.
בבגרותו גויס לצבא הפולני ועשה שירות צבאי בבית ספר לסמלים. הוא היה היהודי היחידי ביחידה. עם גמר השירות הצבאי התחתן בולק עם בחורה שאהב ואז פרצה מלחמת העולם השנייה. שוב גויס לצבא ב- 1939 ומאז לא נפגש יותר עם אשתו שנספתה בשואה. כך גם כל משפחתו.
בזמן המלחמה נפל בולק בשבי הרוסי והובל לפנים רוסיה, ליד סרטוב. בשנת 1942 היה הסכם בין הרוסים והצבא הפולני הגולה להצטרף לצבא הבריטי וכך עבר בולק עם צבא אנדרס לכיוון המזרח התיכון ודרך ארץ ישראל. כמו שאר היהודים, הוא ערק מהצבא ונשאר כאן.
בולק השתקע בתל אביב ולאחר זמן קצר הכיר את מלכה, רעייתו לעתיד, והם הקימו משפחה. נולד להם בנם, עמי. כאשר עמי היה בן שש הם עברו לתל עמל. המשפחה נקלטה היטב בקיבוץ והיתה מאושרת. עמי הביא להוריו הרבה נחת. הוא היה מוכשר מאוד בלימודים, מקובל בחיי החברה וכאשר התגייס לצה”ל התגלו כשרונותיו הרבים. הוא התקבל לטייס והשתתף בפעילות בכל כלי הטיס המתקדמים ביותר ואף היה מפקד טייסת במלחמת לבנון. הוא מונה גם כנספח צבאי של חיל האוויר בשגרירות צרפת. לאחר מכן חזר לחיל האוויר להשתתף בהדרכה ופעילות מבצעית. עמי הצטיין גם בכשרונותיו האמנותיים, בציור ובכתיבת שירה.
לפתע חלה עמי במחלת סרטן הדם. במשך זמן רב לא גילה זאת לאיש והמשיך בפעילותו הרגילה. גם הוריו לא ידעו על כך. רק כשבועיים לפני מותו התברר הדבר ונודע. לפתע עזב את העולם הבן היקר, היחיד. עמי השאיר אחריו אישה נפלאה ושני ילדים. עמי היה בן 41 במותו. מלכה, אשתו של בולק, התמוטטה ונפטרה זמן קצר אחר כך. בולק המשיך לחיות את חייו בקיבוץ לבדו כאשר שני נכדיו באים לבקרו וכן שתי בנותיה של מלכה מנישואים קודמים. בולק השקיע את עצמו בעבודה במסגריה ובתחביבו – ציור. הרבה עצב וכאב מילאו את חייו אך תמיד השתדל לא להדביק בזה את האנשים סביבו.
יהי זכרו ברוך!
