(02/02/1913 – 27/04/1999) ( כה שבט תרע”ג – יא אייר תשנ”ט )

שושנה לבית גלברט נולדה בעיר סוסנוביץ’ בפולין להוריה דב-ברנרד וצ’סיה, בת אמצעית בין שלושה ילדים. למשפחה היתה חנות של ספרי לימוד. אחרי שפרצה שריפה בחנות הם עברו לעיר קליש. הבית היה בית ציוני והאח הגדול היה ב”שומר הצעיר”. שושנה למדה בבי”ס עממי פולני, בבי”ס תיכון יהודי ואח”כ בבי”ס פולני. בת 12 הצטרפה גם היא ל”שומר הצעיר”. אחיה של שושנה עלה לארץ ב- 1933. שושנה עברה לקרקוב ללמוד בבי”ס לאחיות. זה היה בית ספר של הקהילה היהודית. תלמידות ביה”ס עברו את הבחינות כדי לקבל הסמכה ממשלתית. לאחר הלימודים עבדה שושנה כאחות פרטית מאחר שלא קיבלו אותה לעבודה בבית חולים פולני.
המלחמה פרצה וכולם היו צריכים לעזוב את קרקוב, הצבא הגרמני נכנס לעיר והתחיל ללכוד ולהרוג את היהודים. לאחיות אסור היה לעזוב. שושנה הצליחה לברוח ללבוב יחד עם בן זוגה ממשפחת הופמן. שושנה התחילה לעבוד כאחות בבית ספר יהודי שהפך לבית חולים עד 1942. בתקופה הזאת עוד הספיקה לבקר פעם אחת את משפחתה בסוסנוביץ’ והיתה שולחת להם חבילות עד שפרצה מלחמת גרמניה – רוסיה. עם כניסת הגרמנים היא נשארה במסתור בלבוב ונישאה לבן זוגה, יוסף, אצל רב רפורמי, אך הגרמנים והאוקראינים הוציאו אותו להורג. חברה טובה של שושנה הוציאה לה תעודת לידה מזויפת ועל סמך התעודה ומראה הארי יכלה לעזוב את לבוב חזרה למשפחה בקרקוב. היא הגיעה לבית משפחת הופמן וקיבלה עבודה בבית חולים בתור זושה וגנר. היא עבדה שם עד יום השחרור.
המשורר מרדכי גבירטיג נתן לאחת מבנות משפחת הופמן את מחברת השירים שלו ושושנה יחד עם שתי האחיות הופמן שמרו עליה והצליחו אף להביאה לארץ. בשנת 1946 עלתה שושנה לארץ בעלייה ב’ יחד עם קבוצת ילדים דרך מחנות המעצר בקפריסין ובעתלית. שם פגשה שושנה את בעלה לעתיד, בנימין פלגי. בנימין היה חבר קיבוץ מסילות. היו להם חברים בתל עמל והם עברו לכאן.
לשושנה ולבנימין נולדו שני ילדים והם אימצו בן שלישי, ילד ניצול שואה.
לאחר שנים של קשיי קליטה החליטה שושנה שתל עמל הוא ביתה ונעשתה פעילה מאוד בוועדות בקיבוץ. היא עבדה כאחות בטיפת חלב בבית שאן ואח”כ היתה אקונומית, מזכירת קיבוץ ומטפלת בילדים. בנימין עבר התקף לב ונפטר ב- 1974. שושנה המשיכה שנים רבות לעבוד ולתפקד כראש המשפחה המסועפת על כל ילדיה ונכדיה. שושנה נפטרה ממחלה.
יהי זכרה ברוך!