(10/06/1914 – 17/06/1980) ( טז סיון תרע”ד – ג תמוז תש”ם )

יונה לבית גולדברג נולדה להוריה, הלה ואהרון בעיר לודז’ בפולין. היא עלתה ארצה עם הוריה ועם שני אחיה ואחותה בשנת 1925. האב שהיה ציוני, שאף להיות חקלאי בארץ אך בטרם עמד להצטרף למושב כפר חסידים נהרג בתאונת דרכים בחיפה. האם נשארה עם ארבעת ילדיה ללא פרנסה ולאחר ניסיונות רבים חזרה לפולין עם שני בניה. יונה ואחותה החליטו להישאר בארץ והתקבלו למוסד “כפר ילדים” בעמק.
בהיותה בת 16 עברה יונה לדגניה א’ להכשרה חקלאית. נוצר קשר טוב בינה לבין חברי דגניה והיא נשלחה ללמוד חקלאות בביה”ס לצעירות בנהלל. לאחר שסיימה את תקופת לימודיה בנהלל עברה לחיפה. שם הכירה את חברי גדוד א’ של תנועת השומר הצעיר והצטרפה בשנת 1934 לקיבוץ הארץ ישראלי הראשון של השוה”צ ברמת גן – לימים קיבוץ תל עמל.
מכאן ואיך החלו חייה הפעילים של יונה בקיבוץ. היא אהבה לעבוד בחקלאות, בגן הירק למרגלות תל שוק, לפני ואחרי העלייה על הקרקע. עקב מצב בריאות קשה שמנע ממנה לעבוד בחקלאות יזמה והקימה מטוויית חוטים מצמר כבשים בגלגל טווייה. אולם בהגיע לקיבוץ קבוצת ילדים מסוריה גילתה יונה את משיכתה לחינוך. היא היתה המטפלת המסורה שלהם ולאחר מכן של ילדי “תומר”, ילדים נפגעי שואה שהגיעו מגולת אירופה לאחר מלחמת העצמאות. ברבות הימים פנתה יונה לחינוך מיוחד וסייעה לילדים מתקשים במשך שנים רבות, עד שנות חייה האחרונות.
יונה הצטיינה בכושר למידה עצמית נדיר. תמיד למדה והשתלמה בכוחות עצמה ובמיוחד היתה הפעילה בחוג הספרות האזורי.
יונה השאירה את חברה לחיים, יהושע, את ילדיה ונכדים רבים.
בשנים האחרונות חלתה קשה ונפטרה לאחר סבל רב.
יהי זכרה ברוך!