(12/06/1913 – 18/10/2002) ( ז סיון תרע”ג – יב חשון תשס”ג )

אברהם נולד בשנת 1913. הוא היה בן יחיד לאביו, יהושע ולאמו, שרה אדלרשטיין ולו עוד שלוש אחיות. המשפחה גרה בעיר טרנופול, גליציה המזרחית כ- 30 ק”מ מהגבול הרוסי. בבית דיברו יידיש ופולנית. אחותו הבכירה היגרה לאמריקה, אחות נוספת נפטרה והשלישית נספתה בשואה יחד עם ההורים.
אביו היה סוחר וחלק גדול מזמנו שהה מחוץ לבית. מלה”ע ה- 1 הפרידה בינו לבין המשפחה והאם עברה לווינה שם התגורר אחיה. המשפחה חיתה בצמצום רב ורק ב- 1917 איתרה האם את האב באמצעות המדור לחיפוש קרובים באחד העיתונים. בווינה למד אברהם שלוש שנים ושפת הבית הפכה להיות גרמנית.
בשנת 1923 חזרה המשפחה לפולין ועם חזרתם שב האב לסחור בעצים, אך העסק לא הצליח בשל המסים הכבדים שהוטלו על היהודים. אברהם חזר לבית ספר והפעם בפולנית. בביה”ס היו כיתות נפרדות לבנים ולבנות. לאחר סיום ביה”ס היסודי עבר אברהם ללמוד בגימנסיה פולנית ובערבים למד עברית בבי”ס מורשת תרבות.
אברהם הצטרף לתנועת השומר הצעיר בניגוד לדעת אביו. בתנועה הדריך אברהם ושימש גזבר הקן. לפני הגיוס לצבא הפולני למד אברהם חשמלאות בווינה. גם שם הצטרף לקן השומר הצעיר והכיר את פרץ מרחב, שהיה שליח מהארץ וטיפל בקן של וינה. אברהם העמיק חברותו בתנועה והיה חבר ההנהגה הראשית של אוסטריה. הוא עלה ארצה בשנת 1938, עשרה ימים לפני כניסת היטלר לווינה. את אסתר הוא הכיר בקן אך את המשפחה הם הקימו רק בארץ. אסתר עלתה שמונה חודשים אחריו והיתה בין החניכים האחרונים שסגרו את הקן.
בארץ אברהם הצטרף לגרעין “מסד” הגליצאי. חלק מהאנשים הכיר עוד מחייו בטרנופול.
בשנים הראשונות לא היה כמעט חשמל בקיבוץ ואברהם עבד במספוא.
עם פרוץ מלה”ע השנייה עוד עמד אברהם בקשר עם הוריו ואחותו עד שנותק. לאחר המלחמה נוצר קשר עם בת עירו וממנה למד אברהם על הנסיבות בהן נספתה משפחתו יחד עם קהילת טרנופול.
ילדיו של אברהם, יאיר ומיכל נולדו בקיבוץ. לאחר מועצת ה”קומקום” של הקיבוץ הארצי שהתקיימה אצלנו, התחיל אברהם להתקין שקעים לקומקומים בבתי החברים וגם לתקן קומקומים מקולקלים. לא היה פשוט לקדם את פריסת החשמל בקיבוץ. המוסדות לא תמכו בהוצאות והיו הרבה מתחים.
את החשמלייה במיקומה הנוכחי בנה בן מאירי בהיותו גזבר. כשסבא קוהל הביא את מכונות הנגרות החשמליות לקיבוץ, היה צורך להתקין חשמל בנגריה. ושוב, כמעט לא היתה עבודה עד שהגיעו המגהצים החשמליים למחסן הבגדים. עם השנים התפתח ענף החשמל והשתכלל ונוספו לו עוד עובדים. אברהם גם היה המסריט הראשון של הקיבוץ. במשך 17 שנים הוא הקרין סרטים.
יותר מכל מזוהה אברהם עם החשמלייה בה עבד עד שחלה.
יהי זכרו ברוך!