נטע שוורץ ז”ל

נולדה 26.12.1948 כ”ד כסלו תש”ט

נפטרה 26.11.2021 כ”ב כסלו תשפ”ב

נטע אהבה ספרים ושירה, לפני שחלתה התנדבה בספריית בית הספר האזורי “רימון” במסילות והפיקה מתפקידה זה הנאה רבה.

המשפט “אדם הוא תבנית נוף מולדתו” מתאר מאוד את נטע, שאהבה את הארץ וטיילה בה לאורכה לרוחבה, אם ברכב ואם ברגל. היא ודדה, העבירו לילדים את אהבתם לנופי ישראל והמשפחה טיילה הרבה ברחבי הארץ.

לאורך כל השנים, דאגה נטע לטפח את הגינה סביב ביתה, שתלה וזרעה פרחים ושיחים שפרחו וצבעו את השטח שסביב הבית בכל העונות.

נטע ודדה טיילו ברחבי הארץ ובעולם עם קבוצת החברים שלהם. נטע תמיד ידעה להפיק את המירב מטיולים אלו, הייתה משוטטת בסמטאות של ערים עתיקות ותרה אחר חנויות מיוחדות של עבודת יד. לאחר שנולדו הנכדים, נהגה להביא להם ממסעותיה אלה מתנות מיוחדות, כמו שמלה לבנה מעוטרת ברקמה צבעונית ועדינה מבודפשט או טרקטור צעצוע ירוק קטן.

נטע נפטרה ב-26.11.2021, נר ראשון של חנוכה. אנו מציינים היום חודש ללכתה של נטע. נרצה לזכור אותה דרך ההנאות הקטנות שהפיקה, מהמשפחה והנכדים שכל כך אהבה.

ונזכור אותה גם באהבתה לארץ ולטבע, לשורשים, לשירה ולספרות.

נטע נולדה בשנת 1948 בקיבוץ ניר דוד, בת לשרה ויוסף יוגב. יוסף היה איש פלמ”ח, ממקימי הקיבוץ. איש עבודה וספר. שרה הגיעה לניר דוד ועבדה כגננת. בקיבוץ הכירה את יוסף והם נישאו. שניהם היו אנשי רוח שאהבו ספרות ושירה. נטע הייתה בתם היחידה ולה הנחילו אהבה זו.

נטע בת קבוצת “אלומה”, מהקבוצות הוותיקות בקיבוץ. היא עברה עם חבריה לקבוצה את שנות ילדותה והתבגרותה. בשנת 1967, כשסיימה את שנותיה במוסד, התגייסה לצבא ושירתה בחיל המודיעין. כשהשתחררה מהצבא חזרה לקיבוץ וליוותה קבוצת ילדים כמטפלת. בשנת 1976 נישאה נטע לדדה. דדה היה חבר קיבוץ גדות באותה תקופה,

שנולד וגדל בפתח תקוה. הם בחרו לחיות את חייהם יחד ולבנות את ביתם בניר דוד. אחרי החתונה יצאו לטיול באירופה ובארה”ב. בשנת 1977 נולד איתי, בנם הבכור. שנתיים אחריו הצטרפה עפרה למשפחה ואחריה נולד עידו, הבן הצעיר. כשהילדים גדלו ובגרו הם

הקימו את משפחותיהם ובתיהם בקיבוץ. ארבעת הנכדים, תמר, נעם, רותם וגילי, שנולדו בשנים האחרונות שימחו אותה ואת דדה מאד. הקרבה לילדיה ומשפחותיהם גרמו לנטע הנאה רבה.

במהלך חייה הבוגרים נטע עבדה במספר מקומות בקיבוץ, כמטפלת, כסדרנית עבודה. כמו כן עבדה במטבח, בנוי ובסחנה. עבודתה העיקרית בשנים האחרונות, לפני יציאתה לפנסיה הייתה במפעל “נירעותק”. במהלך השנים מילאה גם תפקידים בוועדות הקיבוץ,

ביניהן ועדת בנים וועדת חינוך.