(07/04/1918 – 18/08/1996) ( כה ניסן תרע”ח – ג אלול תשנ”ו )

שלמה מן (מנדלוביץ’) נולד בעיר סוסנוביץ’ להוריו פנחס ושרה. במשפחה היו שלושה בנים ושלוש בנות. בעיר היתה פעילות חינוכית ותרבותית – ציונית ענפה. בבית היתה אווירה דתית-מסורתית אבל סובלנית. הילדים הלכו לתנועת “השומר הצעיר” וכולם רכשו השכלה. שלמה למד ב”חדר” ואח”כ בבי”ס מזרחי שכלל לימודי בוקר ביהדות ולימודי אחה”צ – מקצועות של ביה”ס הפולני. ביה”ס היה סובלני לגבי תנועות הנוער והפעילות הציונית. שלמה הצטרף כנער צעיר לשומר הצעיר והיה פעיל מאוד בו. הוא השתתף בשתי מושבות של מנהלים – מדריכים. בעקבות הפגישות הללו הוא החל ללמוד את מקצוע הנגרות. ב- 1938 יצא להכשרה ושוחרר מגיוס לצבא הפולני בשל ראייתו הלקויה. עם פרוץ המלחמה נפרדו דרכיו ממשפחתו ומחבריו לתנועה. שלמה נדד כמו כולם מעיר לעיר ומארץ לארץ. בשנות המלחמה האחרונות היה סטודנט בסמרקנד. מיד התגייס לתנועת “הבריחה” ופעל רבות ובמסירות למען שארית הפליטה. שלמה וסלושה, רעייתו עברו ממקום למקום כדי לעמוד בקשר עם החברים המתגוררים שם, שהיו צריכים תעודות ורישיונות מיוחדים. זה לא היה תפקיד קל וסלושה אף נפצעה ברגלה באחת הנסיעות הללו.
שלמה עלה לישראל שנה אחרי סלושה בשל פעילותו באירופה שלאחר המלחמה (1947). מיד נכנס לעבודת השדה בכותנה ובאספסת וקיבל על עצמו תפקידים מרכזיים בקיבוץ. הוא היה מרכז ענף המספוא, מזכיר הקיבוץ וגזבר. שלמה הניח את היסודות לתמחור בקיבוץ ובמועצה האזורית.
לשלמה ולסלושה נולדו שני ילדים ונכדים והם היו מאושרים וגאים בהם.
בשנים האחרונות נראו בשלמה סימני המחלה וסלושה טיפלה בו במסירות. איש עדין ואציל נפש היה עד סוף ימיו.
יהי זכרו ברוך!