(13/07/1914 – 14/12/1986) ( יט תמוז תרע”ד – יב כסלו תשמ”ז )

בן (משה) מאירי נולד בוורשה, פולין להוריו אברהם יהודה לייב מאירוביץ’ ורבקה מבית תלמוד. בן היה הצעיר מבין ארבעת ילדי המשפחה. לאביו היה מפעל לייצור דברי טריקוטז’ ולאחר שהמשפחה עברה לגור בעיר וולוצלבק היה האב מגיע לבקרם אחת לשבוע. בן למד תחילה ב”חדר” ואחר כך בגימנסיה יהודית. בגיל 13 הוא הצטרף ל”שומר הצעיר” והיה פעיל מאוד בתנועה. סמוך לפרוץ המלחמה הוא גויס לצבא הפולני. עם נסיגת הצבא מזרחה והתפרקותו הגיע בן ללוצק, שם הצטרפה אליו הדסה. בן החל לעבוד במפעל סובייטי. עם פרוץ מלחמת גרמניה – רוסיה בן והדסה ניסו למצוא דרכים לעלות ארצה. הם הגיעו לסמרקנד והתקבלו ביישוב קטן ליד בוכרה, שקלט פליטים יהודים חברי התנועה. עקב חשדנות הרוסים הם נאלצו לעבור ממקום למקום. בנובמבר 1944 ניסה בן להתגייס לצבא השחרור הפולני ועם התקדמות הצבא הסובייטי הגיע ללובלין שם קבע יחד עם חבריו את המרכז השומרי הראשון על אדמת פולין המשוחררת. בן החל לרכז את פעילות “הבריחה”. לאחר שנה של פעילות מאומצת הוא עבר לפעילות חשאית בצרפת והשתתף בכנס הראשון הכל-אירופי של השומר הצעיר. בן נבחר להיות ציר מטעם ציוני אוסטריה לקונגרס הציוני הראשון שהתקיים ב- 1947 בבאזל.
בן והדסה נפגשו שוב ועלו ארצה בעלייה ד’ החצי לגלית ובהגיעם ארצה הצטרפו לקיבוץ תל עמל. צעדיו הראשונים של בן בקיבוץ היו בערוגות גן הירק. אחר כך גויס לצה”ל לגדוד 13 ושימש שם כגזבר, סמ”ר במשך כל תקופת המלחמה.
בן ניסה להקים בקיבוץ מפעל טריקוטז’ (מקצוע משפחתי) אך הדבר לא הסתייע. במשך הזמן עבד גם במדגה ולאחר מכן נבחר להיות גזבר הקיבוץ. הוא גם שימש גזבר “ספריית הפועלים” ואחר כך התגייס לניהול המסעדה בגן השלושה. כשנתיים שימש בן רכז ארגוני וגזבר במוסד החינוכי “גלבוע ואחר כך היה גזבר במפעלי המועצה האזורית. בן שימש בתפקידים רבים: חבר מזכירות, ועדת חברים, ועדת משק, ועדת תרבות ועוד. לבן ולהדסה נולדו שני ילדים ושישה נכדים. בשנה האחרונה לחייו הוא סבל ממחלה קשה ונפטר לאחר סבל רב.
יהי זכרו ברוך!