(23/03/1915 – 22/07/1997) ( ו ניסן תרע”ה – יז תמוז תשנ”ז )

ציוני דרך

ברוך נולד בעיר ברנו, צ’כיה. ב- 1919 חזר עם הוריו אל עיירת מגוריהם בראדומישל שבגליציה.

בשנת 1929 הצטרף לתנועת נוער כלל ציונית “עקיבא”. בהמשך היה בין מייסדי קן השומר הצעיר בעיירתו. בשנת 1937 יצא להכשרה בסוסנוביץ’ וב- 1938 התגייס לצבא הפולני. עם פרוץ מלה”ע השנייה השתתף בקרבות נגד גרמניה הנאצית. עם כניסת הצבא האדום לפולין, השתחרר מהצבא. ברוך הגיע יחד עם חבריו לריכוז השומרי בווילנה, נאסר על ידי השלטונות הסובייטים בגין היותו ציוני והוגלה למחנה עבודה בצפון אורל. לאחר ששוחרר מהמחנה הגיע לאסיה התיכונה וחי עד סוף המלחמה באוזבקיסטן וטדז’יקיסטן.

במרץ 1945 חזר לפולין והצטרף לפעילות תנועתית. יחד עם מרים הדריך את קיבוץ לוחמי הגטאות על שם טוסיה אלטמן. ברוך ומרים שהו בנדודים יחד עם חניכיהם בגרמניה, איטליה וקפריסין עד שהגיעו ארצה בשנת 1947. ברוך עלה ארצה לקיבוץ תל עמל. בקיבוץ עבד תחילה בשלחין ואחר כך עבר לענף המטעים (זיתים). הוא עבד לסירוגין במטע הזיתים ובמפעל האזורי “הזית”. ב- 1981 יצא לשנת לימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן עבד בגבעת חביבה, “יד יערי” בהכנת חומר לחוקרים.

בשנת 1996 חלה במחלת הסרטן ונפטר ב- 22.7.1997.

ברוך הותיר אחריו את מרים, אשתו, שלושת ילדיהם ונכדים.

יהי זכרו ברוך!