(20/05/1913 – 30/11/2006) ( יג אייר תרע”ג – ט כסלו תשס”ז )

מילק נולד ב- 1911 בגליציה, בעיירה קטנה, נבלץ, לא רחוק מהעיר רישא. זו היתה עיירה קטנה שגילויי האנטישמיות ופרעות ביהודים חזרו ונשנו בה. המשפחה חיה בדלות ובמצוקה רבה.
בהיותו בן 11 המשפחה עברה לרישא ושם החל ללמוד ב”חדר”. בן 16 הצטרף לתנועת “השומר הצעיר” והחל חולם על עלייה ארצה. מאוחר יותר יצא לפלוגת הכשרה וסייע בהקמת פלוגות הכשרה בכל גליציה.
בשנת 1933 ברח מפולין, עלה לארץ והצטרף לגרעין תל עמל שהיה אז בנחלת יצחק. כאן פגש בשרה והם הפכו למשפחה. עם השנים נולדו להם הבנות: עדה וענת.
בשנת 1936, לאחר הקמת הקיבוץ לחופו של נחל האסי, החל מילק לרקום את החלום על גידול דגים יזום במים מתוקים כמקור פרנסה. הנושא הסתבר כמורכב ובראשית 1938 הוא יצא ללמוד מדגה ביוגוסלביה. כעבור שנה חזר מצויד בידע רב ובשש דגות אמהות שייסדו את ענף המדגה בתל עמל ובארץ.
בתקופת מלחמת העולם השנייה איבד מילק את משפחתו בשואה, מלבד אחיו, סלק, שהגיע לארץ דרך קפריסין לאחר קום המדינה.
מילק המשיך לעבוד ולפתח את ענף המדגה והפך למקור ידע בארץ ובעולם כולו.
בשנת 1952 יצא בשליחות האו”ם לשנתיים להאיטי כמומחה לגידול דגים וב- 1956 הקים וניהל את הארגון הארצי של מגדלי הדגים במשרד החקלאות. מאז, במשך שנים רבות שילב את עבודתו באגף הדיג עם פעילות פיתוח והדרכה ענפה מטעם ארגון המזון של האו”ם במדינות מתפתחות באפריקה ובמזרח.
בתחילת שנות ה- 70 מילק יצא עם שרה לשליחות בארה”ב מטעם גבעת חביבה במטרה לגייס כספים לפעילות שלום יהודית – ערבית. מאוחר יותר שימש כמבקר פנים בגבעת חביבה.
נוסף לעבודתו בחוץ, מילא מילק תפקידים מרכזיים בקיבוץ והיה גזבר, מזכיר קיבוץ וחבר ועדת מחנה שנים רבות. הוא היה פעיל ומעורה בחיי תל עמל וחי באינטנסיביות את חיי התנועה והמפלגה.
השתנות הקיבוץ העסיקה אותו רבות והוא התבונן במגמות החדשות בראייה פרקטית ומפוכחת.
לאחר חמש שנים קשות בבית הסיעודי, זוכה מילק למנוחה נכונה ליד האסי שכה אהב.
יהי זכרו ברוך!