(25/08/1912 – 20/05/1972) ( יב אלול תרע”ב – ז סיון תשל”ב )

יצחק חמצני (קבשניבסקי) נולד בעיר חמילניק בפולין להוריו חיים והניה. בגיל שנה עקרה המשפחה לפינצ’וב, פולין. אביו עלה ארצה עם אחיו ואחותו בשנת 1920 ושנה לאחר מכן הגיע גם יצחק יחד עם אמו. למשפחה היה בית מלאכה לעיבוד עורות בתל אביב. יצחק למד תחילה בביה”ס העממי בתל אביב. לאחר מכן עברה המשפחה לחיפה ויצחק היה לתלמיד ביה”ס למלאכות שליד הטכניון. באותו זמן התחילה להתארגן תנועת “השומר הצעיר” בחיפה ויצחק היה מראשוני הקן ומארגניו. עם יסוד הקיבוץ הארצישראלי א’ בנחלת יצחק הצטרף אליו יצחק בשנת 1932. במשך שלוש שנות חברותו בקיבוץ הקים וניהל את מפעל המתכת הראשון של הקיבוץ – המסגרייה לעבודות חוץ בשכונת בורוכוב. באותו זמן היה פעיל במועצת הפועלים ברמת גן כנציג הקיבוץ והמפלגה.
ב- 1935 פרש יצחק מהקיבוץ ובא בברית הנישואין עם חנה, רעייתו. באותו זמן היה מראשוני עובדי “חרות” (חברה הסתדרותית לאינסטלציה). ב- 1941 עבר ל”וולקן” בה נטל על עצמו את בניית ספינת הדייג הראשונה בארץ, “נקדימון”, ששימשה אחר כך להובלת מעפילים לפני קום המדינה. יצחק התנדב לעזרת חברת “מקורות” בבניית קווי מים בעמק, בשפלה ובירושלים, בנגב ובגליל. הוא עסק גם בבניית משוריינים לצה”ל וב- 1950 החל בייצור פטנט משלו של שינויים בטרקטורים לעקירת סלעים ולהכשרת קרקעות הקק”ל והיה חבר פעיל ב”הגנה” בחיפה.
בשנת 1955 חזר יצחק לקיבוץ עם בנו ובתו והחל לעבוד במסגריית הקיבוץ. יצחק היה חבר פעיל בוועדות הקיבוץ, בתחום התרבות והחינוך ובוועדה הפוליטית. הוא התמסר גם לכתיבת הפרק של תולדות התנועה הארצישראלית בספר השומר הצעיר ג’.
מלבד פעילותו הענפה מצא יצחק ביטוי עשיר באמנות הגילוף ובשחמט.
בנו נפצע במלחמת ההתשה בתעלה ומאז התמסר יצחק לשיקומו והשקיע בכך את כל ליבו. עם היוולד נכדיו התגלה יצחק כסבא למופת, אוהב ואהוב. בתחילת חודש מאי חלה לפתע, ולאחר סבל של מספר שבועות נפטר.
יהי זכרו ברוך!