(12/07/1911 – 11/02/1989) ( טז תמוז תרע”א – ו אדרא תשמ”ט )

יצחק נולד בעיר פודהייצה, פולין להוריו שרה ושלמה-אריה בריינס-ולדן. במשפחה היו שתי בנות וארבעה בנים. פרנסת המשפחה היתה מסחר קמעוני. ההורים, אחות ואחר נספו בשואה.
יצחק קיבל את השכלתו הראשונה ב”חדר”. בן 7 נכנס לבי”ס עממי פולני והאנטישמיות הורגשה בו. אחה”צ היה מבקר בבי”ס עברי ולמד את השפה העברית, תולדות עם ישראל ועוד. בערב היה מבלה בקן השוה”צ. יצחק לא רצה לבזבז את זמנו בגימנסיה פולנית ולכן למד בכוחות עצמו ועמד בכל הבחינות. כך יכול היה ללמוד עברית בביה”ס של אחה”צ.
בשל פעילותו בקן השוה”צ והדרכת הקן בנובי-טארג, בגליציה המזרחית, נדחתה עלייתו של יצחק ארצה והוא הגיע דרך טרייסט בעלייה לגלית יחד עם מינקה, רעייתו בשנת 1938 היישר לקיבוץ תל עמל, בימי המאורעות, כאשר הקיבוץ כבר עבר אל החצר הקבועה מצפון לאסי. “חדר האוכל” היה עדיין בלול, הדיור היה באוהלים ובצריפונים דלים והכלכלה ירודה.
יצחק החל לעבוד תחילה בבניין, ביציקת מגדל המים ואח”כ ביציקת תעלת הבטון מתל עמל למסילות. מכאן עבר לגן הירק ועבד בו במשך 20 שנים. שנים אחדות היה ממונה על המזכירות הטכנית. לאחרונה עבד יצחק בהדפסות לכל צרכי המשק ובעיקר היה מפענח הקלטות של תולדות החיים של חברי הקיבוץ. יצחק הצטיין בעבודה נקייה, בסגנון עברי ובידע יסודי בלשון העברית. הוא היה פעיל בקיבוץ ושימש בתפקידים רבים: ועדת תרבות, ועדת דירות, ועדת חברים, מזכיר הקיבוץ וחבר בוועדת קשישים. הוא גם יצא לפעילות במזכירות הקבה”א ובגבעת חביבה ושימש מזכירו האישי של מאיר יערי במשך ארבע שנים.
ליצחק ולמינקה נולד בנם היחיד, מיכה והוא נשוי לבת בית אלפא. הם זכו לחמישה נכדים.
בשנה האחרונה סבל יצחק מהסתבכויות בבית החזה ולמרות כאביו נשאר אופטימי. הוא חזר לעבודה אך לפתע נחלש ונפטר.
יהי זכרו ברוך!