(03/08/1919 – 05/03/1995) ( ו אב תרע”ט – כב אדר תשל”ה )

חיים נולד ברובנה, פולין, להוריו רחל וצבי. חיים היה צעיר הילדים ולו שתי אחיות ושני אחים. לאחר השואה נשארו אחות ואח בארץ ואח אחד ברוסיה. אח זה נתגלה לחיים לאחר 21 שנות ניתוק. בית ההורים היה בית ציוני ומשכיל. הילדים קיבלו השכלה כללית ועברית אולם עקב המצב הכלכלי הקשה נאלץ חיים להפסיק את לימודי ביה”ס התיכון. הוא למד לבדו והוציא תעודת בגרות בכוחות עצמו. לאחר מכן התפרנס ממתן שיעורים לתלמידי תיכון שהיו זקוקים לעזרה לקראת בחינות הבגרות. בן 10 הצטרף חיים ל”שומר הצעיר” והשתייך לקיבוץ “בחזית” אף כי לא יצא עמם להכשרה. חיים היה לעורך העיתון המחתרתי של השוה”צ והצטיין בכושר כתיבה ועריכה מעולה.
עם פרוץ מלחמת גרמניה-בריה”מ גויס חיים לצבא האדום ולחם בחזית מוסקבה, שם נפצע. לאחר צאתו מביה”ח נשלח להבראה לקולחוז במזרח הרחוק סמוך לגבול הסיני. במשך כל אותו הזמן היה מנותק ולא ידע כלל על קיומם של חבריו לתנועה ועל בני משפחתו. רק בסוף שנת 1945 הותר לו לצאת והוא הגיע לפולין ונפגש לראשונה עם חברי הקיבוץ. אז התבקש חיים לכהן בהנהגה הראשית שהתחדשה והוטל עליו להיות בצוות עורכי עיתון התנועה “מוסטי” (גשרים). בסוף 1948 הוא חלה ונסע לשווייץ לניתוח ולריפוי, שם בילה כשלוש שנים. במשך כל ימיו השכיל חיים ללמוד בכוחות עצמו והיה מלא כרימון. לא היה כמעט תחום מדעי שלא התעניין בו: מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה, ספרות מוזיקה ועוד.
בשנת 1951 הגיע חיים ארצה והצטרף לקיבוצו, ניר דוד (תל עמל). ב- 1953 הקים משפחה עם לאה’קה ואימץ את בנה, אריה לבן. לחיים ולאה’קה נולדו עוד שני בנים. מאז בואו לקיבוץ היה חיים פעיל בתפקידים רבים. בשנותיו האחרונות היה מרכז הנהלת חשבונות שעל פיו יישק דבר. חיים היה איש מסור לקיבוץ ולתפקידיו, איש הגות מצניע לכת.
חיים נפטר ממחלה. יהי זכרו ברוך!