(25/12/1918 – 14/04/1998) ( – יח ניסן תשנ”ח )

לזכרו של סבא השו – ענבר גלמן
סבא נולד בעיר רובנה, פולין. הוא היה הילד האמצעי במשפחה בין שני אחים. בן 3 התייתם סבא מאביו והוכנס לבית יתומים. משם עבר לגן ובי”ס תרבות וסיים שבע כיתות בי”ס עממי פולני. אמו עבדה כתופרת וכך פרנסה את שלושת ילדיה. הבית היה דתי – יהודי וחגגו בו את כל חגי ישראל. לסבי היה סבא שניגן על קונטרה-באס והיה מופיע בחתונות יחד עם חברות כלייזמרים. סבא השו היה הולך אתו וסוחב את כלי הנגינה הכבד אחריו. בשעות הפנאי שלו הכי אהב סבא לשחק כדורגל וללכת לקן “השומר הצעיר”.
בן 13 יצא לעזור בפרנסת המשפחה. לאחר ניסיונות לימוד של חייטות ונגרות התחיל לעבוד בבית דפוס. בבית הדפוס הדפיסו בין השאר עיתון ציוני בשם אונדזער וועג” שפירושו “הדרך שלנו”. בגיל 13 הצטרף סבא ל”שומר הצעיר” בעיר. הוא מאוד אהב את התנועה, היא היתה כל חייו וגם הצילה אותו, בעזרתה הוא עלה לארץ וחייו ניצלו. להכשרה עבר לעיר ראדום. ההכשרה היתה כמו קיבוץ קטן בחוץ לארץ. רוב הזמן האוכל לא הספיק. לא רק עבודה היתה שם, גם הרבה מעשי קונדס.
המלחמה פרצה והשו ברח לווילנה. מאז לא ראה יותר את בני משפחתו. הוא עבר את הגבול בין פולין לליטא בחודש דצמבר והלך בשלג עמוק עד שהליטאים תפסו אותו והכניסוהו יחד עם עוד יהודים לבית ספר שם החזיקו אותם יום תמים. בערב שילחו החוצה אחד, אחד בפרקי זמן, לבד בחושך ובשלג. הרגליים של סבא קפאו והוא המשיך לצעוד עד ששמע קול של כלב. לאחר 200 מ’ הגיע לבית של גויה. הוא לא יכול היה להוריד את הנעליים. כשהפשיר מול התנור היו רגליו קפואות לגמרי. כשיצא שוב לדרך קפאו לו שנית הרגליים ולקחו אותו במגלשה ממשפחה למשפחה עד שסודר לו מקום בבית חולים. עם פרוץ מלחמת רוסיה – גרמניה הוא היה בפוניבז’ שם היה קיבוץ. השו ברח לגבול רוסיה עד שהגיע לסמולנסק ומשם ברכבת לאסיה התיכונה. הוא המשיך עד טשקנט ועבד בביח”ר לכותנה. לבסוף הגיע לג’ומה ושם נשאר עד סוף המלחמה. אחרי המלחמה התחבר לזוג שהיו לו תעודות מסע שבסופו הגיע לארץ ישראל. הבריטים תפסו את האנייה שלו והפליטים הובלו לקפריסין, שם שהה עד שקיבל אישור עלייה ב- 1947.
סוף, סוף הגיע סבא השו לקיבוץ. הוא עבד בענף הזיתים ובמלחמת העצמאות שימש נהג שני לזאב אברהמי. אחרי המלחמה עבד בדייג והיה נהג בית כעשרים שנים. ב- 1967 עבר לנהל את המזנון בסחנה והפך אותו למסעדה.
סבא השו התחתן עם סבתי, סוניה בשנת 1954 והם גידלו 3 ילדים ונכדים רבים.
יהי זכרו ברוך!