(09/04/1919 – 09/11/1970) ( ט ניסן תרע”ט – י חשון תשל”א )

ישראל גלזר (שקלאר) נולד להוריו מרים ויעקב בעיר רובנה, פלך ווהלין, פולין. הוא למד בבתי ספר פולניים ובהיותו נער הצטרף לתנועת השומר הצעיר והיה פעיל בה. לאחר גמר לימודיו עבר לעבוד במשרדו של רואה חשבון. בנובמבר 1937 יצא להכשרה בראדום עם הפלוגה הראשונה של קיבוץ “בחזית”. בשנת 1938 נקרא לפעילות בהנהגה הראשית בוורשה ועם פרוץ מלחמת העולם חזר להוריו ברובנה.
ב- 1940 עבר את גבול פולין והגיע לריכוז וילנה בו היה פעיל. לאחר מכן הגיע עם חבריו לעיר פוניבז’ בליטא. ב- 1941 עם פרוץ המלחמה בין בריה”מ לגרמניה נדד עם גל הפליטים לרוסיה הלבנה ולאחר נדודים רבים הגיע לאסיה התיכונה והשתקע עם הריכוז השומרי סמוך לסמרקנד. במשך ארבע שנות המלחמה נדד במקומות רבים בהיותו חשוד בפעילות ציונית.
בשלהי 1944 יצא בעקבות הצבא האדום מערבה לכיוון פולין בשליחות להקמת התנועה מהריסותיה. במשך שנתיים וחצי היה ישראל פעיל בתנועת “הבריחה” והיה נציג התנועה בוועד היהודי המרכזי של יהדות פולין. ביוני 1947 עלה ארצה לקיבוצו, ניר דוד. ישראל עבד בענף העופות ובמטעים. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לצה”ל ולחם עם גדוד 13 בכיבוש בית שאן, שם נפצע.
ב- 1949 נקרא לפעילות במחלקת הביטחון של הקבה”א. ב- 1950 שימש כגזבר הקיבוץ ולאחר מכן נכנס לעבוד בהנהלת חשבונות. ישראל היה מזכיר הקיבוץ ופעיל בתנועת השוה”צ. בשובו מהפעילות חזר למזכירות הקיבוץ והנהלת חשבונות. ב- 1968 יצא שוב לפעילות כלכלית בקבה”א ופעל בהקמת “היחידה להדרכה כלכלית”.
חייו של ישראל היו רצף של פעילות בלתי פוסקת כשהוא שומר על איזון בין חיי קיבוץ נאמנים, פעילות תנועתית וחיי משפחה שהתמזגו לשלמות אחת.
ב- 9.11.1970 עת נהג במכוניתו יחד עם עוד שניים מחברי הקיבוץ (אריה טיכמן ז”ל והלל שני) התנגשה בו מכונית שבאה ממול. ישראל ואריה נהרגו והלל נפצע קשה ונפטר לאחר מכן.
ישראל חסר לרבים, לקיבוץ ולמשפחתו, טובה ושלושת ילדיהם.
יהי זכרו ברוך!