(02/03/1911 – 29/06/1946) ( ב אדר תרע”א – ל סיון תש”ו )

יעקב גלזר נולד בעיר חודורוב, גליציה. בהיותו בן 16 הצטרף לתנועת השומר הצעיר והיה בין מייסדי הקן בעירו. בהגיעו לגיל הבגרות הלך להכשרה אז גויס לצבא הפולני ושירת בו שנתיים. בשנת 1935 עלה ארצה. הקיבוץ היה אז מפולג לפלוגות: בית אלפא, מרחביה, חיפה וחלק בנחלת יצחק. יעקב נשלח לעין חרוד לעבודת קידוח ולמרות העבודה הקשה מילא אותה בנאמנות. אחר כך עבר למרחביה שם עבד בבניין. מתגלה כשרונו והוא מצליח לרכוש לו כל מקצוע במהרה. עם עלות הקיבוץ להתיישבות למד יעקב נהגות ובעבודתו זו המשיך עד יומו האחרון.
בביטחון ובשקט ישב על יד ההגה. עבד הרבה ללא ליאות. בשעות היום ובלילות האופל, בזמן המאורעות, כשהדרכים זרועות מוקשים היתה מכוניתו תמיד הראשונה. כך היה בזמן העלייה לחניתה. ביום העלייה למעוז הוא פילס במכוניתו נתיב לשורת העולים. בהובילו את הקיבוץ לטיול או להצגה היה רגש ביטחון בלב החברים ביודעם כי ידיים נאמנות מחזיקות בהגה.
בשנה האחרונה נבחר יעקב לחצרן בתי הילדים. פה התגלה כשרונו הארגוני ודאגתו הרבה לילדים. ללא ליאות דאג לשיפורים, התקין כלי משחק לילדים ואף השתתף בשמחתם. היה אב לילדה בת ארבע. לפני שלושה שבועות נולד לו בן. מה קרנו אז פניו ואנו שמחנו בשמחתו.
והנה הגיע היום המר, עת כדור המרצחים, חיילים בריטים, פילח את ליבו, יחד עם חברו לדרך, טוביה ארטל.
יהי זכרו ברוך!