(11/07/1911 – 13/06/1945) ( טו תמוז תרע”א – ב תמוז תש”ה )

משה נולד בשנת 1911 להוריו עוזר וחנה, בעיר רישא, גליציה, פולין, בבית יהודי שומר מצוות, בן למשפחה ענפה ומושרשת ביהדות העיר. למרות אדיקות ההורים ידעה המשפחה להבין למאוויים הציוניים של הדור הצעיר ואכן כולם הגיעו לתנועה הציונית בדרכים שונות.
משה החל את תלמודו ב”חדר” ובישיבה ואת הלימודים התיכוניים רכש בשקידה על ידי מורים פרטיים. הוא הצטיין עוד בילדותו בתבונת כפיים ובמנהיגות חברתית. היה אוהב חברה ובעל כושר אינטלקטואלי. בגיל צעיר הצטרף לתנועת “השומר הצעיר”, שם נמשך לפעולה צופית, אהב את הטבע והטיולים והיה מדריך מוצלח. הוא ארגן את הנוער היהודי במסגרת “החלוץ” ששיתף פעולה עם השוה”צ. משה ייצג את תנועתנו במוסד זה בכבוד וכן היה נציגה בקפא”י ובקק”ל. בבגרותו הצטרף לקיבוץ ההכשרה של “המגשים” ובו עבר את תקופת הכשרתו לעלייה ארצה. עלייתו נמנעה ממנו בגלל גזירות העלייה והוא נאלץ להתגייס לצבא הפולני בו שירת שנתיים. גם פה ידע לשמור על הכבוד היהודי והיה חיל מצטיין.
חלום עלייתו ארצה התגשם סוף סוף בשנת 1935. משה הצטרף לקיבוץ תל עמל והקים את משפחתו יחד עם סלה טרום. כאן נולדה בתם, אפרת ומשה טיפל במשפחתו בתבונה ובאהבה.
משה מוכן היה להיענות לכל מאמץ למען הקיבוץ ותודות לתבונת הכפיים סיגל לעצמו כל מקצוע חדש. כך הוא היה לטפסן מצטיין בקבוצת הבניין בשנים הראשונות בעמק וכשנדרש ליישור חולות במפרץ חיפה, היה בין מרכז העבודה שם ומדריך בעבודה הקשה. משה התייצב בהתלהבות למאמץ העלייה על הקרקע. שירותו בצבא הפולני הביא הפעם תועלת בהיותו בקיא בנשק הפולני אשר הגיע אז להגנה והוא התנדב כמדריך מקלע ד.ק.מ.
עם הקמת הענפים החקלאיים במשק הצעיר נכנס משה לענף הלול. כאן הוכיח את כל כושרו ויכולתיו וכאן השקיע את מרב מאמציו ולמד את בעיות הענף המורכב. הוא בנה ושכלל את הענף וגם ריכז אותו.
בימים אלה היה גם לאב מאושר וגאה בהיוולד בתו, אפרת. הקדיש לה הרבה מזמנו וכאשר גדלה היתה מתלווה על כתפיו ללול.
משה נפטר תוך כדי עבודתו בענף אליו התמסר בכל נימי נפשו. בן 34 היה במותו. בנו, שאול, נולד אחרי מותו.
יהי זכרו ברוך!