(23/10/1911 – 20/12/1981) ( א חשון תרע”ב – כד תשרי תשמ”ב )

קלרה נולדה באוקטובר 1911 להוריה יוסף ורבקה. היא נולדה בניז’ניוב ליד סוקל, גליציה, פולין. במשפחה היו שישה אחים ואחיות.
קלרה גדלה באחוזה גדולה שהאב ניהל כאגרונום. המשפחה פיתחה סגנון חיים כפרי ופתוח לחברה רחבה יהודית ופולנית. הבית לא היה בעל מסורת דתית, אך עם זיקה חזקה ליהדות. ההורים היו גאים על יהדותם ולא סבלו פגיעה אנטישמית כלשהי. הילדים למדו בבי”ס עממי בסביבה ואחרי כן בביה”ס התיכון בסוקל. גם קלרה עברה מסלול זה אך בכיתה השביעית עברה לסמינר למורות. היא הפסיקה את לימודיה כעבור שנתיים ויצאה לחיים עצמאיים בעיר הגדולה, לבוב. שם למדה גזירה ותפירה ועבדה בסלון לאופנה. תוך כדי כך דבקה ברוח השמאל והיתה פעילה בתנועה הקומוניסטית.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, המשיכו ההורים לחיות בסביבתם בזכות היחסים הטובים שלהם עם האיכרים הפולנים שהסתירו אותם. האב נפטר בשנה האחרונה למלחמה ולבסוף נתפסה כל המשפחה על ידי הגרמנים ונספתה בשואה.
קלרה חיתה תחת ניירות אריים ונדדה ממקום למקום ובהמשך נדודיה הגיעה לעיר מושצ’יצה, שם נודע לה שאיש בשם יוזק מחפש אישה שתנהל את ביתו לאחר שאשתו נפטרה. קלרה קיבלה את העבודה ואף גילתה לו את סוד יהדותה. יוזק קיבל זאת ללא הסתייגות. תוך עבודתה נקשרו קשרי קרבה ביניהם והיא נישאה לו. כך המשיכה עד גמר המלחמה.
קלרה שאפה להתאחד עם משפחתה בארץ ובקיבוץ וביקרה פעם לבדה אצל אחותה, צילה, בקיבוץ תל עמל. בחוזרה, הציעה ליוזק לעלות ארצה ולחיות בקיבוץ. ההחלטה היתה קשה ליוזק, להיפרד מנוף מולדתו, שפתו ותרבותו. אך הוא ניאות להצטרף אל קלרה לקיבוץ. הם עלו והגיעו לקיבוצנו ב- 15 בדצמבר 1964.
קלרה נקלטה יפה ומהר בקיבוץ ואף למדה את השפה העברית והתחבבה על ציבור החברים. קלרה הצטיינה במאור פנים וברוח טובה. היא אהבה את הקיבוץ ונקשרה מאוד למשפחתה של אחותה, צילה.
בשנת 1980 חלתה קלרה במחלה ממארת, אך נשארה אופטימית גם בימי מחלתה הקשים. גם בסבלה הרב עודדה את יוזק ואת הסובבים ורוחה הטובה לא נפלה עד הרגע האחרון.
קלרה נפטרה בשנת 1981 ונטמנה באדמת תל עמל. יהי זכרה ברוך!