(09/01/1918 – 29/04/2003) ( כה טבת תרע”ח – כז ניסן תשס”ג )

מוט’לה נולד בסוסנוביץ’ להוריו צבי וציפורה. שתיים מאחיותיו נספו בשואה ואחות שלישית הגיעה לארץ. מוט’לה היה הבן השלישי במשפחה. אביו היה עובד קהילה ואמו – עקרת בית. בבית דיברו יידיש אבל האב ידע עברית והיה תלמיד חכם מודרני. עם הזמן נכנסה רוח הציונות הדתית לבית והיתה התייחסות חיובית לתנועות הנוער הציוניות. מוט’לה למד במסגרות דתיות והצטיין בלימודיו, אך התפנית באה בכיתה ז’ כאשר הצטרף לתנועת “השומר הצעיר”. הוא למד חייטות ונעזר במקצוע זה כאשר יצא להכשרה בראדום בשנת 1938. מאז לא ראה את הוריו. כשחזר בסוף המלחמה לסוסנוביץ’ גילה במפתיע כי אחת מאחיותיו ניצלה והפגישה היתה מרגשת מאוד. אז החלו תלאות המסע ארצה דרך צ’כיה, וינה וגרמניה. מוט’לה ריכז בקטוביץ’ קבוצה גדולה של צעירים במטרה לשקם אותם ולהכינם לעלייה. בעזרת ארגון “הבריחה” הגיע מוט’לה לנמל חיפה אך לא לארץ, כי משם העלו אותו על אנייה בריטית לקפריסין. בקפריסין הכיר את מיצי ועמה קשר את חייו וגורלו.
מקפריסין עלו שניהם ישר לקיבוץ תל עמל. בשנים הראשונות עבד בדייג ולאחר מכן בגן הירק. עם חיסול גן הירק עבר לענף השלחין ואז חזר למקצועו הישן, לתפירה. הוא עבד גם במסעדת הסחנה ובמפעל מתכת.
מוט’לה עבר אירוע מוחי שבעקבותיו שותק באחת מרגליו. מיצי טיפלה בו במסירות ובאהבה וכשנפטרה לפתע לא החזיק מעמד ונפטר חודשים ספורים אחריה.
מוט’לה ומיצי אמצו למשפחתם את אחיה ואחותה של מיצי וגידלו אותם ואת ילדיהם כנכדיהם שלהם.
יהי זכרו ברוך!