(15/06/1912 – 23/03/1998) ( ל סיון תרע”ב – כה אדר תשנ”ח )

פנקה לבית קירש נולדה להוריה אסתר ויוסף שהיו דתיים ושומרי מצוות. 12 ילדים היו במשפחה ו- 4 מהם נספו בשואה. פנקה השלימה עשר שנות לימוד ואחר כך דרשו הוריה שהיא תלמד בביה”ס הדתי “בית יעקב” אך היא דווקא הצטרפה לקן “השומר הצעיר” שבראשו עמד מאיר יערי. היה בצעד זה מעין מרד במוסכמות, וההליכה בתלם האנטי-דתי הביכה וקוממה את הוריה. פנקה למדה תפירה, צבעות, סנדלרות ועוד מלאכות בפלוגה המקצועית ועם תום ההכשרה עלתה ארצה בסרטיפיקט, בשנת 1933. זמן קצר אחר כך עלו גם ההורים. פנקה הצטרפה לגרעין “מסד” עם חבריה לתנועה, לקיבוץ תל עמל. היא עבדה במוזיאון ובסיתות אבנים ולאחר מכן כמנהלת המטבח. במגדיאל עברה קורס למטבח ושם פגשה את אהרון שורר, בעלה לעתיד, שהקים במקום את קן השוה”צ. בין לבין היא עסקה בברזלנות ובבניין חדר האוכל ברמת דוד.
כשעברו חברי הגרעין לבית אלפא, כבר היתה פנקה בהריון ובחשאי נישאה לאהרון. עם הקמת החומה והמגדל היא עבדה במתיחת גדרות התיל סביב המחנה וכחצי שנה מאוחר יותר נולדה בתה הבכורה.
פנקה היתה למטפלת לילדים הראשונים של הקיבוץ. בין התפקידים השונים היתה סדרנית עבודה, מחסנאית בגדים ועוד.
לפנקה ואהרון נולדו עוד שני בנים. ערב מלחמת השחרור היה אהרון עסוק בקליטת עלייה מטעם הסוכנות והתנועה. ערב אחד, בדרכו הביתה, הוא נפגע מכדורי הלגיון הערבי יחד עם חברו, זאב לילה שנפטר. פנקה היתה בהריון שלישי ולא ידעה מאומה.
מאז שימשה פנקה בתפקידים מגוונים ורבים. במהלך השנים נולדו לה נכדים (הנכדה הראשונה בקיבוץ) ונינים והיא היתה מוקפת במשפחה תומכת ואוהבת עד אחרית ימיה.
יהי זכרה ברוך!