(05/01/1919 – 03/08/1991) ( ד שבט תרע”ט – כג אב תשנ”א )

מלכה פיינר (רוז’ינסקי) נולדה בעיירה שטרוצ’ין, פולין והיו לה ששה אחים ואחות. כל משפחתה נספתה בשואה. מקצוע ההורים היה תפירת בגדי פרווה ומכירתם לאיכרי הסביבה.
מלכה למדה בבית ספר “בית יעקב” בעיקר לימודי דת. בפרוץ המלחמה, והיא בת 19, הופצצה העיירה, ביתם נהרס והחלו נדודיה. בהגיעה לסוסנוביץ’ נלקחה למחנה ריכוז, שם העסיקו אותה בעבודות שירות. אחרי כן הועברה לצ’כוסלובקיה שם הצליחה להשתלב בעבודה וחייה ניצלו.
עם השחרור על ידי הרוסים במאי 1945 יצאה מלכה לנדוד ובהגיעה לסביבות סוסנוביץ’ החלה לעבוד בבית חרושת לסוכריות שם הכירה את ראובן ארליך שמוצאו מבנדין. גם ראובן עבר את השואה במחנה ריכוז. הם נישאו באוגוסט 1945, שם חיו ושם נולדה בתם, שושנה. הם גרו כחמש שנים בעיר חוז’וב.
כאשר גברה האנטישמיות בפולין נגד שארית הפליטה, החליטו מלכה וראובן לעלות ארצה ב- 1950. ראובן היה פעיל בנעוריו בתנועת הנוער של פועלי ציון ובבואם ארצה, הגיעו, בעזרת השליחים לקיבוץ ניר דוד (תל עמל) ונקלטו בו יפה. כאן נולדה בתם, אתי.
לאחר 27 שנות חיים טובות בקיבוץ חלה ראובן ונפטר ב- 1977 וכך נותרה מלכה עם שתי בנותיה. מלכה זכורה כאישה חרוצה מאוד ובעלת תבונת כפיים שהשרתה רוח טובה ואוהבת על סביבתה.
עם הזמן נישאו הבנות ונולדו הנכדים לשמחת ליבה. מלכה נישאה בשנית לפישל סער, שעבר למענה מקיבוץ חצור לתל עמל והם ראו חיים יפים עד למחלתה הממארת ממנה נפטרה.
יהי זכרה ברוך!