(28/07/1948 – 05/06/1967) ( כא תמוז תש”ח – כו אייר תשכ”ז )

אריה נולד להוריו יהודית וסשה בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות. הוא היה ילד יפה ובריא, מלא חיים. בביה”ס עשה חייל בלימודים והיה אהוד על חבריו, מורתו והמטפלות. מהיר תפיסה, בעל ביטוי חריף וקולע, קורא נכון וידען בכל שטח. אהב לשחק ולארגן משחקים חברתיים והרפתקאות וחבריו העריצו אותו על זריזותו ותבונתו, ספורטאי שהיה בקיא בכל שטחי הספורט.
אריה התחנך בקבוצת “אלומה”. עם עלותו למוסד החינוכי “גלבוע” עבר לקבוצה בוגרת יותר וכאן החלה התמסרותו לספורט. קו בולט באופיו היה כנותו המוחלטת, הוא לא כפף ראש לדברים שבמוסכמות. בכיתה ט’ החל לעבוד בפרדס. בהגיע תור הצבא רצה להתגייס ליחידה מיוחדת בחיל הים אך לא עלה בידיו. הוא שירת בחיל השריון והיה לנהג טנק מוכשר ומסור לצבא ולחבריו.
בימי המתיחות והכוננות היה אריה בטוח בניצחוננו. ביום הראשון למלחמה הוא יצא עם יחידתו להדוף את האויב המצרי בסיני. לאחר יום קרבות נקלעו הטנקים לאזור מוקשים במתחמי אל-ג’יראדי. אריה הגיש עזרה לחברים פצועים ועשה כמיטב יכולתו, אך לא עזרה לו תבונתו וכושר התושייה שלו.
שכלנו את אריה בטרם מלאו לו תשע עשרה שנות חיים.
יהי זכרו ברוך!