(04/04/1939 – 08/06/1986) ( טו ניסן תרצ”ט – א סיון תשמ”ו )

יהודה נולד בירושלים, בשכונת הבוכרים כילד שני למשפחתו, בתקופת מלחמת העולם השנייה, תקופה קשה ביטחונית וכלכלית.
בגיל 14 הוא עבר במסגרת של חברת נוער לקיבוץ נגבה, שם אומץ על ידי משפחת וילן. הוא סיים את לימודיו והיה ברור לו שהוא ישרת בצנחנים. במשך השירות הצבאי השתתף בכמה פעולות מעבר לקווים, הלך לקורס קצינים וחזר לשרת ביחידתו, יחידת הנח”ל. לקראת סוף שירותו הצבאי היה מפקד היאחזות הנח”ל בכרם שלום. בתקופה זו פגש את אשתו לעתיד, זיוה בת קיבוץ תל עמל.
השניים נישאו ועברו לתל עמל. גם בתל עמל היה יהודה פעיל ועסוק הן בעבודתו והן בפעילות תנועתית. הבן הבכור נולד אך השמחה היתה קצרה. בגיל שנתיים טבע רני במימי נחל האסי. הכאב היה רב והמשפחה עברה לשנתיים לתל אביב. יהודה עבד בחטיבה הצעירה של הקיבוץ הארצי והיה שותף להקמת קומונות ומבצעים רבים אחרים.
עם פרוץ מלחמת ששת הימים הוצב יהודה כמא”ז של קיבוץ ניר דוד (תל עמל) וארגן את הקיבוץ למצב מלחמה. אחרי המלחמה נולדו שתי בנותיו ואחריהן, לאחר שעזבו את הקיבוץ, הבן הצעיר.
המשפחה חיה שוב בתל אביב ויהודה עבד בחברה לעבודות עפר בסיני, בסלילת שדה התעופה בסנטה קטרינה. לאחר מלחמת יום כיפור, שבה היה שוב יהודה בצבא, התפרקה החברה והוא התחיל לעבוד בתע”ש. במקביל לעבודתו היה פעיל כל השנים בפעילות ציבורית ותמיד ליווה אותו חוש ההומור הייחודי שעזר לו לקחת דברים קשים ביתר גלות.
לאחר שיהודה חלה נוצר קשר עמוק בינו לבין בנו שתמך בו כל הזמן. יהודה נפטר ממחלתו לאחר חיים מעניינים, עשירים ומלאי תוכן וחוויות.
יהי זכרו ברוך!