(01/01/1913 – 04/01/1973) ( כב טבת תרע”ג – א שבט תשל”ג )

שנקה לבית גולדוונדר נולדה ברישא שבגליציה המערבית למשפחה יהודית מסורתית, שומרת מצוות. משפחה מהמעמד הבינוני שמלאכתה במסחר ומטופלת בילדים.
הבשורה הציונית של גאולת העם לא פסחה על הבית הזה ומשכה את רוב הילדים לתנועת השומר הצעיר. עד גין 10 התחנכה שנקה בבית ולמדה בבי”ס עברי. בת עשר נשלחה לווינה לריפוי לשנה וחצי ובשובה הצטרפה לקן השוה”צ ונצמדה בלב ובנפש לרעיון ההגשמה החלוצית.
בכל להט לבה אימצה לה את הממשות המהותית של ערכי התנועה ובהיותה בת 16 עשתה את הצעד הנועז והמכריע והצטרפה לפלוגה המקצועית בלבוב. תחילה עבדה אצל הבולגרים שהיו חוכרים עונתית אדמה בפרוורי העיר ומגדלים ירקות כגידול אינטנסיבי. אך כדי לקיים את תורת התנועה בכל משמעותה החליטה שנקה ללמוד את מקצוע הצבעות. במשך שלוש שנים למדה בהתמדה את המקצוע. הפלוגה הפכה לגרעין ההכשרה הראשון של קיבוץ “מסד” וגרעין ראשון לעלייה ארצה.
בשנת 1933 הגיעה לרמת גן, שם היו כבר החברים הראשונים מהפלוגה. בבואה, היתה מצוידת במקצוע מבוקש מאוד בשוק הבנייה. כשהגרעין עבר לבית אלפא היתה שנקה האישה הראשונה שצבעה את ביה”ס המשותף של חברת הילדים. מבית אלפא יצא עם קבוצת הבניין של הקיבוץ למרחביה וצבעה את 40 הבתים הראשונים של המושב.
במושב מרחביה נוסדה המשפחה ונולדה בתה הראשונה.
ב- 1938 נסעה שנקה לצרפת לצרכי ריפוי ובשובה עברה לעבוד בגינות נוי, במטבח וכמטפלת במוסד החינוכי “גלבוע”. פרק מזהיר ומאלף כתבה שנקה בטיפול בילד בעל צרכים מיוחדים. העלאת רמת השירותים בקיבוץ מתוך ראיית האישה כמבצעת העיקרית והרצון העז לשפר את תנאי העבודה של הנשים פתחו בפניה כר נרחב לפעולה נמרצת.
אולם כבר אז החלה המחלה הממארת לכרסם בתוכה והיא עברה לעבוד במתפרה. עברה ניתוח ונדמה היה כאילו הכול הולך למישרין אך כעבור שנתיים לא עמד גופה במחלה. נשבר הציר סביבו סובבו חיי משפחה וחיי קיבוץ עשירים.
שנקה השאירה אחריה בעל, ילדים ונכדים. יהי זכרה ברוך!