(15/06/1912 – 12/05/1984) ( ל סיון תרע”ב – י אייר תשמ”ד )

מינקה (מרים הורוביץ) נולדה בעיר טרנופול בחבל גליציה שבפולין, להוריה שלמה הורוביץ ואסתר לבית פרמינגר, הילדה החמישית במשפחת הורוביץ. מינקה למדה בסמינר למורות, היתה חניכה בתנועת “השומר הצעיר” ושם שאבה את רוח הציונות.
היא עלתה לישראל בשנת 1932 עם גרעין השומר הצעיר.
מינקה היתה מהגרעין המייסד של קיבוץ ניר דוד (תל עמל) שעלה על הקרקע בשנת 1936, הקיבוץ הראשון של חומה ומגדל.
מינקה התחתנה בשנת 1949 עם אורי לוז, אותו פגשה במסגרת עבודתה במשרד הבריאות כמדבירת יתושים וקדחת. נולדו להם שני ילדים.
היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים מדעי הטבע וביולוגיה אך לא סיימה את לימודיה בגלל הלחץ בקיבוץ. במהלך לימודיה היא התחברה לפרופסור מר והיתה נוסעת לביתו בראש פינה. הפרופסור טיפח אותה כבתו.
במשך השנים עבדה מינקה במטעים ובכרם והיתה הקוסמטיקאית הראשונה בקיבוץ. בסוף שנותיה יצרה משתלת פרחים במשק. גולת הכותרת של עבודתה היתה לוחמה אנטי-מלרית. היא עסקה בריסוס הביצות, יבוש מקורות המים ופיקחה על התנהגות מונעת של החלוצים ואוכלוסיית הבדואים מסביב. היא גם חקרה, ערכה ניסויים ונהייתה ממש מומחית בתחום. הערבים כיבדו את מינקה והבינו שהיא עוזרת להם ומתוך כבוד קראו לה סיט מריאם דוקטור אלנמוס (גברת מרים דוקטור ליתושים). בעבודתה זו גילתה זן חדש של יתושים שנקרא על שם קיבוצה “אנופלס תל עמליס”.
מינקה אהבה ליצור בחומר ובצבע, בגילוף ובחומרים מהטבע יצירות אמנות.
היא נעלמה באזור בריכות הדגים של הקיבוץ בקיץ 1984 ועקבותיה לא נודעו.
יהי זכרה ברוך!