(29/09/1918 – 12/09/2005) ( כג תשרי תרע”ט – ח אלול תשס”ה )

כתבה: ציפי פז זלוטניצקי
אימא – לחשוב ולכתוב עליך בלשון עבר מאוד קשה.
החיים לא פינקו אותך. נדודים, עלייה לארץ והתמודדות עם קשיים כשבסוף גם הכוחות עזבו אותך.
נולדת בפיוטרקוב וגדלת בעיר הגדולה והיפה קרקוב. עם תנועת הנוער שכה אהבת, תנועת השומר הצעיר, נדדת מפולין לרוסיה עם חבריך מ”הבריחה” כשבסוף המסע במרסיי עלית עם אבא על אניית המעפילים “תיאודור הרצל” בדרך ארצה. המסע באנייה היה קשה ומייגע. חום, צפיפות איומה ותנאים קשים. בדרך, האנייה מועברת לקפריסין על ידי האנגלים למחנה מעצר. האנגלים נוהגים באכזריות, תנאי המחיה קשים, מחסור במזון, מחסור במים, תנאים סניטריים ירודים ובתוך כל הכאוס הזה גם קרן אור – “אני נולדתי”, מה שזירז את ההגעה לארץ, לקיבוץ, אל המנוחה והנחלה. ובקיבוץ בחרת לעסוק בנתינה ובטיפול בילדים ובתמיכה לכל מי שנזקק.
עכשיו את כאן, סוגרת מעגל במקום הקסום הזה על גדות נחל האסי, מצטרפת למשה ולאבא, ממנו נפרדת לפני 41 שנים.
אצלי תמיד תישארי אימא אוהבת, חייכנית, נותנת כל מה שאפשר ומקבלת ומתמודדת עם הקשיים.
יהי זכרך ברוך!