(08/02/1913 – 01/04/1987) ( א אדרא תרע”ג – ב ניסן תשמ”ז )

סרלה לבית הוללס נולדה בפולין בעיירה טרנובז’ג, בת שלישית להוריה יוסף וגולדה. האב עסק במסחר והאם היתה עקרת בית. ההורים היו אדוקים והקפידו שגם ילדיהם ימשיכו את דרכם. המשפחה, שכללה 8 ילדים נספתה בשואה מלבד שתי הבנות, אדלה וסרלה שהיו חברות בתנועת השומר הצעיר והצטרפו להכשרות שעלו ארצה עם חברי קיבוצן, למרות התנגדות ההורים. סרלה למדה בביה”ס התיכון בעיר רישא והצטרפה לתנועה בשנת 1925, בהיותה בת 12. במסגרת הפעילות בתנועה נשלחה סרלה לוועידה שהתקיימה בלבוב ושם נפגשה לראשונה עם מי שיהיה בעלה, מונדק.
בחורף 1935 נפרדה סרלה מאימה כדי לעלות ארצה לקיבוצה, תל עמל. אביה לא נפרד ממנה. הוא היה איש דתי התנגד לציונות וחיכה לבוא המשיח. סרלה הפליגה באנייה “פולניה” וכשמלאו לה 22 שנים עגנה האנייה בחוף חיפה. סרלה הגיעה לקיבוץ בנחלת יצחק ולאחר כחודש היתה בין חברי הפלוגה שעברה לבית אלפא. היא היתה בין חברי הקיבוץ שהקימו את ישוב “חומה ומגדל” של תל עמל. בשנים הראשונות עבדה סרלה כצבעית, מקצוע אותו רכשה בפולין ובחקלאות. אחר כך עברה לעבוד בבתי ילדים. המשפחה עזבה את הקיבוץ אך המשיכה להיות קשורה אליו בכל נימי נפשה.
סרלה ומונדק התברכו בארבעה ילדים, אחד עשר נכדים ונינים. סרלה נקברה בבית הקברות בקיבוץ.
יהי זכרה ברוך!