(14/07/1914 – 12/12/1948) ( כ סיון תרעד – כא כסלו תשט )

עמנואל-מנחם ברשי נולד ב- 14 ביולי 1914 בבודפשט, בירת הונגריה. עלה ארצה יחד עם הוריו בהיותו ילד בן שמונה. אביו, עקב עבודתו כרופא ילדים, עבר יחד עם משפחתו במקומות שונים בארץ.
ברשי למד בבתי ספר בחיפה ובתל אביב עד גיל 14. בסוף שנת 1928 נכנס לבית הספר החקלאי במקווה ישראל, מקום שם למד כשלוש שנים. שם נוצר באותם הימים הגרעין הראשון של תנועת הנוער השומר הצעיר בארץ ישראל וברשי, בין מניחי היסודות. אחר כך מבוני ונושאי הקיבוץ השומרי הארצישראלי הראשון, הוא קיבוץ תל עמל.
עמנואל היה בין ראשוני הכובשים והגואלים את ערבות בית שאן משממונן.
כ- 12 שנים לקח עמנואל חלק פעיל בארגון ההגנה. הוא הגיע לדרגות פיקוד. בשנת 1941 היה מפקד האזור. בראשית שנת 1947 התנדב לפלמ”ח, שם שימש אחר כך כמדריך וכמאמן. עוד בטרם קמה המדינה עבר לצבא ההגנה לישראל. היה בין מפקדי גדוד 13 שכבש את העיר בית שאן. השתתף בקרבות רבים וניהל מבצעי חזית שונים. חלק רב לו בטיהור העמק מן הכוחות הפולשים.
עמנואל נפל בקרבות האחרונים בנגב, בכ”א כסלו, תש”ט והובא לקבורה ביום י”ג טבת, תש”ט (14.1.1949).
הותיר אחריו אישה ושני ילדים.
יהי זכרו ברוך!