(16/07/1939 – 17/02/1998) ( כט תמוז תרצ”ט – כא שבט תשנ”ח )

דן נולד בשנת 1939 כאשר קלגסי היטלר כבר השתוללו ברחובות וינה. לידתו היתה דרמטית, כי אז כבר היה איסור על לידת נשים יהודיות בבתי חולים. בגיל שנתיים דן היה כבר אסיר של משטר הרייך השלישי וכך עברה עליו ילדות קשה הנושאת עמה אופי של מחסור רב. בגיל שש איבד דן את אמו וזו היתה עבורו המכה הקשה מכולן.
למרות זאת, המשיך דן וגדל כנער אופטימי, אהוד על כולם, ספורטאי מצטיין והעליזות שאפיינה אותו הקרינה על כל הסובבים אותו.
עם חניכיו בתנועה עלה ארצה בגרעין “עומר” והקים את ביתו בקיבוץ תל עמל.
דן התגייס לצה”ל מתוך רצון לשרת שירות משמעותי, התנדב ושירת כצנחן בנח”ל.
לאחר שחרורו הקים דן עם גיטה בית ומשפחה לתפארת.
בשנים האחרונות מילא דן תפקידים שונים בקיבוץ מתוך אכפתיות ורצון להיות מעורב בחיי הקהילה בה בחר. דן היה אהוב ומקובל הן על שכבת בני גילו והן על חברי הקיבוץ האחרים, מבוגרים וצעירים כאחד.
מאז שנולדו נכדיו, הקדיש להם דן תשומת לב ונוכחותם בחייו היתה למקור בלתי נדלה של שמחה ורוגע.
דן היה בן 58 כאשר ליבו נדם. תנעם לך האדמה שכה אהבת. תחסר לנו מאוד.
יהי זכרך ברוך!
תלמה