(04/03/1919 – 15/11/2005) ( ד אייר תרע”ט – יג חשון תשס”ו )

רחל נולדה בעיר רובנה, פולין להוריה יהושע ושרה. לרחל היתה אחות צעירה ממנה. הבית היה צנוע ומסורתי. המשפחה התפרנסה מעסק למכירת שמן ומאכלים לבעלי חיים. רחל הלכה לתנועת “השומר הצעיר” מגיל 9. היא נודעה כבעלת קול נעים והיתה שרה ומשתתפת באירועים שונים. בשנת 1937 יצאה רחל להכשרה בראדום. הקשר עם המשפחה היה קשר מכתבים. לפני פרוץ המלחמה חזרה רחל לביקור קצר בבית וחזרה לראדום מבלי לדעת שזו הפעם האחרונה שתראה את כל בני משפחתה. עם פרוץ המלחמה היא ברחה בקבוצה מאורגנת לגבול הרוסי ומשם לריכוז הווילנאי. רחל עבדה בעבודות מזדמנות ולמדה לימודי אחות מוסמכת בעזרת רופאה שלימדה אותה את השפה הלטינית. היא החלה לעבוד עם ילדים בבית חולים. עם פרוץ מלחמת גרמניה – רוסיה התחילו כולם לברוח. רחל עברה את הגבול בין גרמניה לרוסיה והגיעה לצ’רזוי שם המשיכה לעבוד כאחות בבית חולים. במהלך עבודתה פגשה את יעקב, בעלה לעתיד והם עברו יחד לג’ומע שם גרו בדירה משותפת עם עוד זוגות מחברי ההכשרה, שם הם גם התחתנו. בשנת 1944 הצליחו יעקב ורחל לחזור לאירופה ולהבין את גודל האסון שקרה לעם היהודי. ממשפחתה של רחל לא שרד איש. הם עברו לוורשה והצטרפו לארגון “הבריחה” על פי הודעה שקיבלו מישראל גלזר. בתם הבכורה של רחל ויעקב נולדה בקטוביץ’. לאחר מכן בשנת 1946 הם עלו מצרפת, דרך מרסיי באנייה פרובידנס ארצה. בגלל העוצר לקח להם זמן להגיע לניר דוד.
התנאים לא היו קלים והעבודה קשה. רחל התגברה עליהם. נולדה עוד בת ואחרון חביב, הבן. רחל שמה לב שמשהו אינו כשורה והחלה בסדרת בדיקות ואבחונים עד האבחנה הסופית של שיתוק.
במשך כל חייה בקיבוץ, על אף הקשיים המיוחדים רחל לא ויתרה. היא עבדה בגן הירק, בטיפול בחולים, בבישול דיאטה ולבסוף במחסן בגדים וכל השנים טיפלה בבני משפחתה ובמיוחד במאירקה. בשנים האחרונות התדרדר מצב בריאותה של רחל והיא נפטרה בשקט כדרכה בחיים.
יהי זכרה ברוך!