(25/12/1912 – 29/03/1989) ( טו טבת תרע”ג – כב אדרב תשמ”ט )

סלה (שרה) נולדה בעיר רישא, בגליציה פולין להוריה הניה ויהושע-מאיר במשפחה דתית-חסידית. אביה התפרנס ממסחר. הוריה ושלוש אחיותיה נספו בשואה. אחות אחת ואחיה הצעיר עלו ארצה. אחיה, אברהם נפל במלחמת העצמאות.
סלה רכשה השכלה בבי”ס פולני בעיר והצטרפה לשומר הצעיר בשנת 1927, שם היתה פעילה בקן המקומי כמדריכה ואף נבחרה למועצה הראשית של התנועה בגליציה.
בשנת 1933 יצאה להכשרה בלבוב ועלתה ארצה ולקיבוץ תל עמל יחד עם חבריה מגרעין “מסד” בשנת 1935. עם בוא חברי ההשלמה לאחר המלחמה שימשה להם סלה כקולטת ומדריכה ודאגה לקליטתם הטובה של החברים החדשים. סלה פעלה בתחומים רבים בקיבוץ: ריכוז הנהלת המטבח ומטבח הילדים, ועדת חינוך, מזכירת קיבוץ, ועדת חברים, ועדת השתלמות, ועדת צריכה ולבסוף ועדת הנצחה.
מאז בואה לקיבוץ עבדה סלה בגן הירק, בניהול כלכלת המטבחים וכמטפלת לפעוטים. לאחר מכן נבחרה כמורה – מחנכת של ילדי הקיבוץ ויצאה להכשרה בסמינר הקיבוצים. היא היתה מחנכת של הקבוצות: סנונית, גפן, דרור עד צאתם למוסד החינוכי “גלבוע”. סלה ריכזה את חברת הילדים ולאחר שנים רבות ופוריות עברה ללמד בבית הספר “תומר” בבית שאן במסגרת חינוך מיוחד. סלה המשיכה לעבוד גם בחינוך מיוחד בקיבוץ ובספרית הילדים.
סלה היתה נשואה לפרץ מרחב ונולדה להם בת, אילנה וחמש נכדות. לאחר שנפרדה מפרץ נישאה ליצחק בטיסט.
היא נפטרה לאחר מחלה ממושכת ונטמנה באדמת קיבוצה, תל עמל.
יהי זכרה ברוך!